הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
בית עקד ספרים (שיחה | תרומות) |
||
שורה 22:
הדו"ח הציג את שתי הגישות המשפטיות האפשריות למעמד שטחי יהודה ושומרון על פי [[המשפט הבינלאומי הפומבי|המשפט הבינלאומי]]. הגישה הראשונה שיוצגה על ידי ארגוני הימין אינה רואה בשליטה הישראלית ביהודה ושומרון כיבוש, היות שהשטח מעולם לא היה חלק ממדינה ערבית כלשהי, ועל כן אין חלים על השטח האמנות החלות על שטח צבאי כבוש. הגישה השנייה, שהוצגה על ידי נציגי ארגוני שמאל המזוהה עם הפלסטינים וחלקים מהקהילה הבינלאומית, רואה בשליטה הישראלית ביהודה ושומרון [[כיבוש צבאי]], ועל כן את כלל ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון כפעולה בלתי חוקית המנוגדת למשפט הבינלאומי, מכוח [[אמנות האג]] ו[[אמנת ז'נבה הרביעית]].
הוועדה הכריעה כגישה המשפטית לפיה אין מעמד יהודה ושומרון כמעמד שטח צבאי כבוש. הוועדה סברה כי שטח יהודה ושומרון הוכר כשטח המיועד למדינה יהודית במסגרת [[הצהרת בלפור]] ב־[[1917]] יחד עם הצהרות בינלאומיות נוספות בתקופה שלאחריה, [[ועידת סן רמו]] ו[[כתב המנדט]], וכי [[תוכנית החלוקה]] מ־[[1947]], שבה הובטח שטח זה למדינה
על פי הוועדה עומדת ל[[ישראל]]ים זכות להתיישב בכל [[יהודה ושומרון]], ולכל הפחות בשטחים הנתונים לשליטתה של ישראל מכוח הסכמים עם [[הרשות הפלסטינית]] ועל כן ההקמה של היישובים בפני עצמה אינה לוקה באי חוקיות.
|