הבדלים בין גרסאות בדף "יעקב הכהן"

נוספו 131 בתים ,  לפני 6 שנים
'''יעקב הכהן''' ([[9 בנובמבר]] [[1872]] - [[8 במאי]] [[1914]]) היה [[עיתונאי]], [[סופר]], [[משורר]], [[מתרגם]], [[מחנך]] ו[[מוזיקאי]] [[יהדות תוניסיה|יהודי תוניסאי]]. מחלוצי ה[[עיתונות]] וה[[ספרות]] המודרנית ב[[ערבית יהודית]] בתוניסיה.
==ביוגרפיה==
יעקב הכהן נולד ב[[תוניס]] בשנת 1872. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] מסורתי, והחל מגיל 13 למד בבית ספר צרפתי בתוניס. לאחר שהשלים את לימודיו התיכוניים ב[[גימנסיה]] צרפתית בתוניס החל להשתלם בחינוך. החל משנת [[18911892]] גםהיה החללמחנך לקחתל[[צרפתית]] חלקבבית בעיתונותהספר היהודית-תוניסאיתשל הענפה[[כל ישראל חברים]] בתוניס. בשנת ב[[ערבית1896]] יהודיתנשא לאישה את תיריז אלחורי, בתו של [[סוחר]] אמיד בשם שאול אלחורי. לימיםבשנתיים נודעלאחר כבעלמכן עטעבד שנוןבעסקי ומהטוביםהמסחר שבסופריםשל בערבית-יהודיתחותנו, וכן השלים תעודה גבוהה ב[[הנהלת חשבונות]] ובלימודי [[ערבית]]. בשנת [[1898]] שב לעבודתו כמורה בבית הספר של כי"ח, ולמשך שלוש שנים עבד גם כ[[תרגום|מתרגם]] עבור זרועות הממשל הצרפתים.
במקביל לעבודותיו האחרות, החל משנת [[1891]] הכהן לקח חלק חשוב בעיתונות היהודית-תוניסאית הענפה ב[[ערבית יהודית]]. לימים נודע כבעל עט שנון, מהטובים שבסופרים בערבית-יהודית והקים את העיתון היומי הפופולרי ביותר בקרב יהודי תוניסיה בזמנו.
 
תחילה ייסד [[שבועון]] בשם "אלנצרה" ("הניצחון") שיצא לאור במשך שנתיים בעריכתו. כשנדרש לשלם פיקדון גדול לממשל הצרפתי לשם המשך פרסום העיתון, החליט לסגור את העיתון ולחבור לעמיתו, העיתונאי [[צמח הלוי]], והשניים ייסדו יחדיו עיתון בשם "נאצר אלמחיירין". בהמשך נחקק חוק צרפתי שהציב מגבלות חמורות על פרסום עיתונים בתוניסיה וגרם להפסקת הוצאתו לאור גם של עיתון זה.
[[קובץ:Alsionisme.gif|ממוזער|"אלציוניסם", ספרון ב[[ערבית יהודית]] על הציונות מאת ד"ר [[אלפרד ואלנסי]] ובתרגום יעקב הכהן. התפרסם בתוניסיה בשנת [[1906]]. הכיתוב על הספרון מציין כי ההכנסות ממכירתו ילכו לנפגעי [[פוגרום קישינב]]]]
במקביל לעבודתו העיתונאית היה למחנך ל[[צרפתית]] בבית הספר של [[כל ישראל חברים]] בתוניס (1892-1897). בשנת [[1896]] נשא לאישה את תיריז אלחורי, בתו של [[סוחר]] אמיד בשם שאול אלחורי. בשנתיים לאחר מכן הוא עבד בעסקי המסחר של חותנו, וכן השלים תעודה גבוהה ב[[הנהלת חשבונות]] ובלימודי [[ערבית]]. בשנת [[1898]] שב לעבודתו כמורה בבית הספר של כי"ח, ולמשך שלוש שנים עבד גם כ[[תרגום|מתרגם]] עבור זרועות הממשל הצרפתים.
 
בשנת [[1904]] בוטל החוק הצרפתי שמגביל פרסום עיתונים, ובעקבות כך ייסד [[שבועון]] גדול ב[[ערבית יהודית]] בשם "אלשמס", ממנו הופיעו 41 גיליונות. אחר כך סגר את השבועון כדי להקים במקומו עיתון יומי בשם [[אלצבאח]], שיצא לאור בעריכתו ב-10 השנים הבאות, עד פטירתו של הכהן בשנת [[1914]]. [[אלצבאח]] נודע כאחד העיתונים היהודים-תוניסאים החשובים ביותר ב[[ערבית יהודית]], היה העיתון הפופולרי ביותר בזמנו, והמשך לצאת לאור גם כ-15 שנה לאחר פטירתו של הכהן. כמו העורך עצמו, העיתון גילה אהדה ל[[ציונות]] ופרסם מאמרים רבים כדי לגייס תרומות עבור [[היישוב היהודי]] ב[[ארץ ישראל]]. העיתון מנה בין 4 ל-16 עמודים, ופורסמו בו כתבות על יהדות העולם, ענייני השעה של יהודי תוניסיה, כתבי [[ספרות]] ו[[שירה]], אקטואליה מצרפת ומהעולם ועוד.