העידן המודרני של הקומיקס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הגהה
שורה 1:
{{בעבודה}}
[[קובץ:Crisis_on_Infinite_Earths_3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת[[המשבר החוברתבעולמות האינסופיים]], אחד הסממנים לתחילת העידן המודרני של הקומיקס (''Crisis on Infinite Earths #3'', אחדיוני הסממנים[[1985]], לתחילתאמנות העידןמאת המודרניג'ורג' של הקומיקספרז).]]
'''העידן המודרני של הקומיקס''' (ב[[אנגלית]]: '''Modern Age of Comic Books''') מתייחס לפרק זמן היסטורי בשוק ה[[קומיקס]] ה[[ארצות הברית|אמריקאי]] שנמשך מאמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] ועד לזמן ההווה. תקופה זו היא ממשיכתו של [[תור הארד של הקומיקס]]. בתקופה זו, דמויות הקומיקס הפכו לאפלות יותר ומורכבות יותר מבחינה פסיכולוגית, יוצריהן הפכו למפורסמים יותר וחברות קומיקס עצמאיות כמו [[אימג' קומיקס]] הוקמו. תקופה זו נקראת גם העידן האפל של הקומיקס הודות ל[[רומן גרפי|רומנים גרפיים]] כמו "[[באטמן: האביר האפל חוזר]]" של [[פרנק מילר]], "[[השומרים]]" ו"[[ונדטה (קומיקס)|ונדטה]]" של [[אלן מור]].
 
שורה 8:
בחברת [[DC קומיקס]], אירוע כמו [[המשבר בעולמות האינסופיים]] עזר לגשר בין שתי תקופות הזמן. התוצאה הייתה ביטולן של חוברות [[פלאש (קומיקס)|פלאש]] (מגיליון מספר 350), [[סופרמן]] (גיליון מספר 423) ו-[[וונדר וומן]] (גיליון מספר 329). ב[[יקום DC]] שלאחר המשבר, [[וולי וסט]] הפך לפלאש החדש, הכותב ג'ון ביירן החל לכתוב סיפורים חדשים של סופרמן, ו[[ג'ורג' פרז]] החל לעבוד על הרצה מחודשת של וונדר וומן. גם [[באטמן]] קיבל עיצוב מחודש עם פרסומו של הסיפור [[באטמן: שנה ראשונה]], שזכה להצלחה והפך לסיפור באטמן הפופולרי ביותר. עיבוד אנימטיבי של הסיפור יצא בשנת [[2011]].
 
מספר התפתחויות חשובות התרחשו במהלך העידן המודרני. התפתחויות אלו החלו ברצף כרונולוגי מאז תחילתו ורבות מהן קשורתקשורות אחת לשניה:
 
===עלייתם של מפרסמים עצמאיים===
בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20]], יוצרים מוערכים החלו לעבוד עבור מפרסמים עצמאיים. הגעתו של [[ג'ים שוטר]] כעורך ראשי בחברת [[מארוול קומיקס]] הביאה לעזיבתם של יוצרים מרכזיים כמו [[סטיב גרבר]], [[מארב וולפמן]] ואחרים. בחברות חדשות אלו, אותם יוצרים היו חופשיים ליצור סיפורים אישיים ביותר. סיפורים כמו "ג'ון סייבל" של [[מייק גרל]], "פלאג האמריקני" של [[הווארד צייקין]] ([[משחק מילים]] ל"דגל אמריקני"), "נקסוס" של [[מייק בארון]] ו[[סטיב רוד]], "[[רוקטיר]]" של [[דייב סטיבנס]] ו"גרים-ג'ק" של [[ג'ון אוסטרנדר]], משכו תשומת לב רבה וזכו בפרסים. העורך הראשי של חברת [[DC קומיקס]] מייק גולד שכר את שירותם לכתיבת סיפורים כמו "[[החץ הירוק: ציידי הקשת הארוכה]]" (גרל), "בלאקהוק" (צייקין) ו"[[עולם הנץ]]" (טים טרומן). עם אמנים כ[[אלן מור]], [[פרנק מילר]] ווסיפורים כמו "[[מאוס - סיפורו של ניצול]]" של [[ארט ספיגלמן]] (שאף קיבל [[פרס פוליצר]]), תקופה זו מסמנת את פסגת אמנות הקומיקס.
 
===פנטזיה, אימה ומתח מתוחכם===
כותרים מז'אנר [[ספרות אימה]] ו[[מדע בדיוני]] היו חסרים בשוק הקומיקס המודרני מאז ביסוסו של קוד הקומיקס המגביל ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]]. אולם, היו מפרסמים עצמאיים כמו "גולד קי קומיקס" שהתחילו לפרסם סיפורי אימה מאז תחילת [[1965]]. עם תחילת [[תור הארד של הקומיקס]], חברת מארוול החייאתההחייתה את הז'אנרים האלה עם כותרי הפנטזיה ואימה החדשים שלה, כמו [[קונאן הברברי]] של [[רוי תומאס]] ו"קברו של [[דרקולה]]". עבודתו של גרבר ("אדם-דבר" והווארד הברווז) השפיעה מבחינה פילוסופית על התקופה הזו בכך שהיא הטילה ספק בחברה. כותרים אלו יהפכו להיות הבסיס של העתיד לבוא באמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] בעידן המודרני.
 
עבודתו פורצת הדרך של [[אלן מור]] על [[היצור מן הביצה]] של חברת [[DC קומיקס]] בתחילת שנות ה-80 הביאה לשילובם של מאפייני מדע בדיוני ופנטזיה בחוברות קומיקס של אימה, מתוך שאיפה לסטנדרטים אמנותיים חדשים. דוגמאות נוספות כוללות את [[סאנדמן (ורטיגו)|סאנדמן]] של [[ניל גיימן]] (ובהמשך גם "[[פריצ'ר]]" של [[גארת' אניס]] ו[[סטיב דילון]]). חותם ורטיגו של DC תחת עריכתה הראשית של קארן ברגר החל בהרצה בשנת [[1993]], מתוך מטרה להתמחות בז'אנר ספציפי זה. כותרים קיימים כמו [[הלבלייזר]], [[איש החיה]], [[פטרול האבדון]], ו[[שייד, האיש המשתנה]] יובאו לתוך חותם חדש זה. מאוחר יותר, סדרות פופולריות כמו "ספרי הקסם", "החלימה", "הבלתי נראים", "לוציפר" ו"תיאטרון המיסתורין של סאנדמן" ימשיכו להרחיב את השפעת חותם ורטיגו, שימשיך להתפרסם גם ב{{ה|מאה ה-21}}. סדרות כמו "100 כדורים", "בתולה אמריקאית", "[[פייבלס]]", "[[Y האיש האחרון]]" ו"אמריקן ספלנדור" של [[הארווי פיקאר]] ימשיכו לבסס את חותם ורטיגו כאלטרנטיבה לז'אנר גיבורי-העל.
שורה 21:
 
===עלייתם של האנטי גיבורים===
באמצע שנות ה-70, [[אנטי גיבור]]ים של חברת מארוול כמו [[וולברין]], [[המעניש]], וגרסתו האפלה של [[פרנק מילר]] ל[[דרדוויל]] איתגרהאיתגרו את המודל המסורתי של גיבורי-העל ההומניטרים והחייכניים. מילר יצר גם את [[אלקטרה (קומיקס)|אלקטרה]], שדמותה מטשטשת את הגבול בין מושא אהבתם של גברים לבין [[נבל-על|נבלת-על]].
 
שתי [[מיני סדרה|מיני סדרות]] משפיעות מבחינה אמנותית של חברת DC קומיקס תרמו לטרנד הקיים של אנטי גיבורים: "[[באטמן: האביר האפל חוזר]]" של מילר ו"[[השומרים]]" של [[אלן מור]] ו[[דייב גיבונס]]. שתי הסדרות הכילו עומק פסיכולוגי וכיכבו בהם גיבורים בעלי מצוקות.
שורה 27:
עד לסוף שנות ה-80, חברת DC קומיקס פרסמה סדרות בוגרות כדוגמת [[הלבלייזר]], [[היצור מן הביצה]] ו[[לובו]]. סדרות אלו הציגו גיבורים שנויים במחלוקת כמו [[ג'ון קונסטנטין]] הציני ולובו חובב האלימות, וכן הכילו תוכן למבוגרים שהבדיל אותן מקומיקס המיינסטרים. בהמשך הדרך, חברת DC קומיקס הפרידה את הכותרים האלה שבחותם ורטיגו אל מחוץ ל[[יקום DC]] הרגיל.
 
עד לתחילת שנות ה-90, האנטי גיבורים הפכו יותר לשולטים במדיום מאשר לחריגים. בין הדמויות הפופולריות נמנו [[ונום (קומיקס)|ונום]] ו[[קייבל]] של מארוול קומיקס ו[[ספון (קומיקס)|ספון]] של [[אימג' קומיקס]].
 
הטרנד של יצירת דמויות בעלי עומק פסיכולוגי שפעלו בגבולות השחור-לבן השפיעו גם על נבלי-על. כך למשל, [[הג'וקר]] אויבו המושבע של [[באטמן]], תואר פחות כפושע מרושע ויותר כפסיכופת חולה רוחנפש שאינו מסוגל לשלוט במעשיו. [[גלקטוס]], אוכל הכוכבים של מארוול, הפך לכוח טבע שאינו מתכוון לאיים בכך שהוא ניזון מעולמות. [[מגנטו (קומיקס)|מגנטו]], אויבה של קבוצת [[אקס-מן]], הפך לדמות חביבה יותר וסימפטית כאדם שנלחם עבור עם [[דיכוי|מדוכא]], לעתים באמצעים לא מקובלים.
 
==התפתחות זיכיון אקס-מן==
שורה 36:
בתחילת שנות ה-90, חוברות אקס-מן הפכו ל[[זיכיון (מדיה)|זיכיון]] הגדול ביותר בקומיקס, ועד לאמצע העשור, מעל לתריסר חוברות אקס-מן פורסמו מדי חודש. כל שנה, באופן קבוע, בוצע [[קרוס-אובר]] עלילתי בין חוברות האקס השונות, מה שהוביל לקפיצה במכירות. הצלחה זו הובילה גם למכירתם של פרטי [[אספנות]] כ[[אקשן פיגר]]ס, [[משחקי מחשב]] ו[[קלף אספנות|קלפי אספנות]]. גם [[אקס-מן: סדרת האנימציה]] תרמה להצלחה זו, סדרה שעלתה לשידור בשנת [[1992]] ומשכה קהל מעריצים צעיר.
 
בתחילת [[שנות ה-2000]], סדרת [[אקס-מן (סדרת סרטים)|סרטי אקס-מן]] [[שוברי קופות]] שמרושמרה על הזיכיון חי וקיים גם אל מחוץ לשוק הקומיקס. בין השנים [[1999]]-{{כ}}[[2000]], סדרת אנימציה בשם [[אקס-מן: הדור הבא]] שודרה, וצעצועים חדשים נמכרו מאז הצלחת הסרט הראשון בסדרה. הקומיקסים עצמם שוכתבו מחדש, עם כותרים כמו "אקס-מן החדשים" של הכותב [[גראנט מוריסון]] ו[[אולטימייט אקס-מן]], שכמו סדרות אחרות ביקום [[אולטימייט מארוול]] עסק ביקום חלופי. דבר זה נעשה לכותרי אקס-מן ולחוברות אחרות מתוך חשש החברה שריבוי היסטוריות מורכבות ירחיק קוראים חדשים.
 
===השפעה על קומיקסים אחרים===
הרבה סדרות ניסו לחקות את המודל אותו הטמיעה סדרת אקס-מן כזיכיון. חברות מארוול ו-DC הרחיבו כותרים פופולרים כמו [[המעניש]], [[ספיידרמן]], [[באטמן]] ו[[סופרמן]] עד לכדי סדרות ספין-אוף משלהם. כמו חוברות האקס, כמה מחוברות הספין-אוף התמקדו בדמויות המשנה של סדרתהסדרה הראשית. דמיון נוסף לחוברות האקס היה פרסומם של קרוס-אוברים, בהם סיפור עלילתי אחד התפרסם במספר חוברות של אותה "משפחה". מבחינה זו, סיפורי סופרמן בין השנים [[1991]]-{{כ}}[[2000]] נכתבו על בסיס שבועי. היה צורך לקרוא את חוברות ''Superman, Adventures of Superman, Action Comics, Superman: The Man of Steel'' ו-''Superman: The Man of Tomorrow'' כדי לעקוב אחרי הסיפור בכללותו. אם אספן היה קונה רק חוברת אחת, הוא היה קורא רק 25 אחוזים מהסיפור.
 
===שכתובים ואתחולים של היקום===
שורה 48:
שנות ה-90 הביאו שינויים דומים ב[[יקום DC]], בין היתר [[מותו של סופרמן]] בשנת [[1992]]; קשת הסיפור [[באטמן: נפילתו של אביר]], שבו [[באטמן]] הפך לנכה בידי [[ביין]] והוחלף ב[[עזראל (קומיקס)|עזראל]]; [[וונדר וומן]] הפסידה באתגר ודיאנה הוחלפה ב[[ארטמיס (קומיקס)|ארטמיס]] כוונדר וומן החדשה (חוברת מספר 92), שמתה לאחר מכן בחוברת מספר 100; [[גאי גרדנר]] הפך מ[[גרין לנטרן]] ללוחם בעל כוחות חייזריים. השינוי היחיד שהחזיק מעל לעשר שנים היה הפיכתו של הגרין לנטרן [[האל ג'ורדן]] לנבל [[פאראלקס]], שהשמיד את [[חיל הפקחים הירוקים]]. [[קייל ריינר]] הפך לגרין לנטרן החדש, וג'ורדן הקריב את חייו באירועי "[[הלילה האחרון (קומיקס)|הלילה האחרון]]" כדי להפוך ל{{ה|ספקטר}}.
 
בנוסף לשינויים אינדבידואליים, המשבר בעולמות האינסופיים הביא לטרנד חדש של אתחולים מחודשים, שכתובים או המצאה מחודשת של [[יקום בדיוני|היקום הבדיוני]] של אותה [[הוצאה לאור]] בטווח זמן של בין חמש לעשר שנים. דבר זה הוביל לעתים לכתיבה מחדש של סיפור המקור, שכתובי היסטוריה וכיו"ב. המצאות מחודשות אלה היו הן בקנה מידה גדול של שינוי נקודות עלילתיות מרכזיות והן הצגתם/הסרתם של אלמנטים מסוימים באותו יקום. אירועי המשבר הובילו גם לפרסומן של [[מיני סדרה|מיני סדרות]] בעלות היסטוריה משוכתבת, כמו [[באטמן: שנה ראשונה]], [[סופרמן: איש הפלדה]], ו-[[וונדר וומן: אלים ובני תמותה]]. דוגמה לשינוי פחות שאפתני היה במיני סדרה [[החץ הירוק: ציידי הקשת הארוכה]], שלא ממש שכתבה את ההיסטוריה של [[החץ הירוק]], אלא שינתה את ה[[רקע]] ומספר אלמנטים בזמן ההווה, כאשרבעוד העבר נשארנותר שלםבשלמותו. טרנד זה נמשך גם כיום, עם מיני סדרות כגון [[המשבר האינסופי]] של DC קומיקס, ו[[בית אם]] ו[[מלחמת אזרחים (קומיקס)|מלחמת האזרחים]] של מארוול קומיקס, שהשלכותיה עדיין מורגשות ב[[יקום מארוול]].
 
==אימג' קומיקס ומחלוקות יצירה==
[[ג'ק קירבי]], יוצר-שותף לרבים מגיבורי-העל הפופולריים, הגיע למחלוקת עם חברת מארוול בשנות ה-80 בנוגע להיעלמותם של דפי אמנות מקוריים מכמה מכותריו המפורסמים. [[אלן מור]], [[פרנק מילר]] ורבים אחרים הביעו תמיכה בו ושימשו כדובריו. עד לתחילת שנות ה-90, מאורעות אלו בנוסף להשפעותיה של תמיכה בפרסום עצמאי, עזרו למספר מאמני מארוול להקים חברה משלהם. חברה זו, [[אימג' קומיקס]], מהווה דוגמה ניצחת לפרסום קומיקס שבבעלות היוצר. אמני מארוול כמו [[ג'ים לי]] ([[אקס-מן]]), [[רוב ליפילד]] ([[המוטנטים החדשים]]/[[אקס פורס]]) ו[[טוד מקפרלן]] ([[ספיידרמן]]) היו פופולרים ביותר והיו מודל להערצה בידי קוראים צעירים בדרכים שדומות יותר ל[[אתלטיקה|אתלטים]] מקצועיים או מוזיקאי [[רוק (מוזיקה)|רוק]] מאשר אמני קומיקס. מספר [[מאייר]]ים, יחד עם אותם שלושה אמנים, לא אהבו את העובדה שהדמויות אותן יצרו לא היו שייכות להם. יחד הם הקימו את חברת [[אימג' קומיקס]] בשנת [[1992]], [[חממה טכנולוגית|חממה]] אחת משותפת שבה התקיימו מספר חברות-בת בעלות אוטונומיה ויצירות משלהן{{הערה|Bye Bye Marvel; Here Comes Image: Portacio, Claremont, Liefeld, Jim Lee Join McFarlane's New Imprint at Malibu," The Comics Journal #148 (February 1992), pp. 11-12}}. זיכיונות של אימג' קומיקס, כמו [[ויצ'בלייד]], [[דארקנס (קומיקס)|דארקנס]], [[WildC.A.T.S]] ובמיוחד [[ספון (קומיקס)|ספון]] של מקפרלן סיפקו תחרות רעננה לגיבורי-על ותיקים. חברה זו ידועה גם בידי מספר מבקרי אמנות כתורמת לתנאים אשר הביאו בסופו של דבר לקריסת שוק הספסרות, בשל העובדה שאימג' קומיקס העדיפה להשתמש בכריכות חלופיות, כריכות אלומיניום וקומיקס [[אספנות]]{{הערה|Newswatch: Industry Sales Records in 1993 Shadowed by Collapse of Speculator Boom: Image Receives Brunt of Criticism for Their Role in Market Crash," The Comics Journal #166 (February 1994), pp. 27-33}}/.
 
יוצרים פופולרים רבים הלכו בדרכה של אימג' וניסו להשתמש במוניטין שלהם כדי להריץ סדרות משלהם, כאלו שיהיה להם זכויות יוצרים משלהם ושליטה על העריכה. [[כריס קלרמונט]], כותב ותיק של כותרי [[אקס-מן]], יצר את "שבעת השליטים" (Sovereign Seven) עבור חברת DC קומיקס, [[ג'ו מדוריארה]] יצר את "רודפי הקרב" עבור חברת ויילדסטורם, ו[[אלכס רוס]], [[קורט בוזיאק]] ו[[ברנט אנדרסון]] יצרו את [[אסטרו סיטי]] עבור חברת אימג'.
שורה 59:
 
==עלייתו ונפילתו של שוק הספסרות==
עד סוף שנות ה-80, חוברות קומיקס חשובות המציגות לראשונה דמות קלאסית או החוברות הראשונות בהרצה ממושכת נמכרו באלפי דולרים. עיתוני מיינסטרים פרסמו דיווחים שחוברות קומיקס היו השקעה פיננסית טובה, ועד מהרה אספנים רבים קנו כמויות רבות של קומיקסים שחשבומתוך מחשבה שהם יהיו יקרי ערך בעתיד.
 
המפרסמים הגיבו לכך על ידי הפקתם של פריטי אספנים כמו קלפי משחקאספנות ומהדורות מוגבלות של חוברות מסוימות, המציגות כריכה מיוחדת או אלטרנטיביתחלופית. הגיליונות הראשונים של [[אקס פורס]], [[אקס-מן]] כרך שני ו[[ספיידרמן]] הפכו לדוגמאות הידועות ביותר לטרנד זה. טרנד נוסף שהחל היה כריכות בחותמת אלומיניום. הראשון שבהם היה גיליון מספר 50 בכרך השלישי של [[הגולש הכסוף]] (יוני [[1991]]), ולאחריו כריכה זוהרת בחושך של [[גוסט ריידר]] כרך שלישי, גיליון מספר 15 (יולי [[1991]]). הדבר הוביל לפריחה בשוק הקומיקס, היכן שחנויות לממכר אספנות וחברות הוצאה לאור זכו לרווחים גדולים, ומספר חברות - גדולות וקטנות כאחד - זכו להגדיל את הכותרים שלהם. [[אימג' קומיקס]] הפכה לידועה לשמצה בכך, כשרבים מסדרותיה יצאו בכריכות חלופיות, שימוש נרחב בכריכות מודגשות ובחותמת אלומיניום ומאפייני אספנות נוספים.
 
טרנד זה לא היה שמור לקומיקס בלבד. מוצרי זיכיון נוספים כמו צעצועים, [[אקשן פיגר]]ס וקלפי משחקאספנות זכו לרווחים נאים. חברת "מקפרלן צעצועים" ראויה לציון, שכן היא יצרה מגוון רחב של אקשן פיגרס המבוססות על דמויות מהקומיקס [[ספון (קומיקס)|ספון]].
 
==חוברות==