צורי שגיא – הבדלי גרסאות

בספרו '''ימי טהראן''' מקדיש [[יעקב נמרודי]] פרק שלם לצורי שגיא, שכותרתו "צורי שגיא מנצח את הצבא העיראקי"{{הערה|יעקב נמרודי, ימי טהראן, ספרית מעריב, תל אביב 2010 עמ' 135 - 167}}. על פי הספר, בשנת [[1964]] ביקש ראש המודיעין ה[[איראני]] מנמרודי, שפיקד על תחנת [[המוסד]] ב[[טהראן]], לסייע ל[[איראן]] בהכשרת יחידת קומנדו הררית מקרב הכורדים. המטרה הייתה להכשיר שיחידה שתבצע פעולות חבלה, שיסיחו כוחות צבא עיראקיים ל[[כורדיסטן]], ובכך תצומצם האפשרות של מתקפה עיראקית על חבל ח'וזיסטן (כפי שאכן אירע ב[[מלחמת איראן-עיראק]]){{הערה|נמרודי, עמ' 138 - 139.}}. הקורס נפתח בספטמבר [[1965]]{{הערה|נמרודי, עמ' 143}} והועבר תחילה לאנשי יחידות מיוחדות של הצבא האיראני. הקורס עסק בעיקר בחבלה במתקנים אסטרטגיים; שפת הלימוד הייתה אנגלית עם תרגום לפרסית. בעקבות הצלחת הקורס, נפתח לאחר מספר חודשים קורס דומה לאנשי המחתרת הכורדית עצמם.

 

 

שש החטיבות העיראקיות תקפו במאי [[1966]]. הן התקדמו באופן מבוקר, כאשר הכורדים גובים מהם מחיר בהתאם לתוכנית המערכה. לאחר שהעיראקים צברו מספר הישגים, משך שגיא את חטיבה 4 העיראקית אל תוך מלכודת על שלוחה של הר ההנדרין, שם הסתערו עליה גדודי העתודה, בסיוע של [[מרגמה 81|מרגמות 81]] ו 120 מ"מ וארבעה [[תותח 25 ליטראות|תותחי 25 ליטראות]]. הקרב ארך כשעה, ובסיומה הושמדה חטיבה 4. נמרודי מעריך כי בצד העיראקי נפלו כ 3,000 חיילים. החטיבות העיראקיות האחרות ויתרו על הישגיהן מחשש להתקפות דומות, וחזרו לנקודות הכינוס. עקב אי הבנה בפיקוד העיראקי באשר להיקף ההרג בקרב, הופנו כוחות לחילוץ חטיבה 4, וגם כוחות אלו ספגו אלפי הרוגים{{הערה|נמרודי, עמ' 154 - 155.}}.