|
*פרק 26-קריאה לשחרור [[איטליה]] הכבושה בידי כוחות זרים , וכינון שלטון איטלקי.{{ש}}
::הפרק האחרון בחיבור שונה מכל הפרקים הקודמים כיוון שהוא אינו דן במצב המצוי אלא במצב הרצוי- איחוד איטליה. לפי מיקאוולי איטליה בהווה היא ארץ שסועה ומשועבדת, מלכי ספרד וצרפת משתמשים בה כזירה להתגוששות בניהם ומותירים בה חורבן. למרות כישלונו של צ'זרה בורז'ה לאחד את איטליה עדין הממתינה איטליה לגואל תחתיו יתאחדו כל הכוחות האיטלקיים. מקיאוולי ממליץ למשפחת מדיצ'י לשמש הכוח המאחד של איטליה בזכות כוחה הכלכלי, הצבאי והדתי. מיקאוולי מבקש להבטיח לבני [[מדיצ'י]] שכשישתלטו על איטליה יוכלו לחוקק בה חוקים מתאימים לקיומה של איטליה עצמאית כך שלא תשוב ותתפורר לצבר נסיכויות. חוקים אלו יהפכו את בני מדיצ'י לאהובים בכל שכבות החברה. מקיאוולי מוסיף כי מנהיגי העבר הגדולים שאיחדו את עמם המפולג בזכות כושר מנהיגותם כמו [[משה רבנו]], [[כורש]] ו[[תזאוס]], אינם עולים ביכולתם על בני מדיצ'י אם אלו יעזרו אומץ לאחד את איטליה. ההבנה כי המסה כולה מיועדת לשמש מדריך למשפחת מידיצ'י בדרכה לאחד את איטליה מאירה באור שונה את החיבור. החיבור אינו אוסף עצות שנועדו לסייע לכל שליט אופורטוניסט ואנוכי אלא העצות שנועדו להביא למטרה ראוייה- איחודה של איטליה ושחרורה מעול הזרים.
===חשיבותו של המזל===
על פי מקיאוולי ל[[מזל]] (פורטונה) יש השפעה גדולה אך לא מוחלטת על הצלחתו של הנסיך. פרט למזל תלוי גורלו של הנסיך גם בתעוזה, תכנון מוקדם ותזמון נכון לרוח הזמן. נסיך יכול להיות מנצח יום אחד ומובס ביום שמחרת למרות שלא שינה מאומה מאופיו ומנהגיו אלא רק משום שאלת המזל שינתה את יחסה כלפיו. כך נסיך אשר תלוי כולו במזל יובס כשמזלו יתהפך, בכך רומז מקיאוולי לצ'זארה בורג'ה, שהיה כוח עולה באיטליה עד שמזלו אזל, אביו האפיפיור ניפטר והוא הפסיד את כל נכסיו. לעתים נסיבות משתנות מחייבות את הנסיך לפעול בדרכים שונות מאלו שהיו משתלמות בעבר, כך אם ישנה את דרכיו יוסף המזל הטוב ללוות אותו, אלא שמעטים המנהיגים המסוגלים לשנות את דרכיהם ולאמץ אופן פעולה אחר.
מקיאוולי מסיים את הפרק בקביעה הבאה:
{{ציטוט| תוכן= מוטב להיות הרפתקן על פני זהיר כיוון שאלת המזל ([[פורטונה]]) היא אישה ואם אתה מבקש להכניע אותה עליך להכות אותה ולהתעלל בה, ניראה כי היא מאפשרת לעצמה להישלט על ידי ההרפתקנים ולא על ידי קרי המזג. היא לפיכך תמיד כמו אישה- אוהבת גברים צעירים כיוון שהם שולטים בה בפחות זהירות וביותר אלימות ונועזות. |מרכאות=כן}}
===קריאה לאיחוד איטליה===
הפרק האחרון בחיבור שונה מכל הפרקים הקודמים כיוון שהוא אינו דן במצב המצוי אלא במצב הרצוי- איחוד איטליה. לפי מיקאוולי איטליה בהווה היא ארץ שסועה ומשועבדת, מלכי ספרד וצרפת משתמשים בה כזירה להתגוששות בניהם ומותירים בה חורבן. למרות כישלונו של צ'זרה בורז'ה לאחד את איטליה עדין הממתינה איטליה לגואל תחתיו יתאחדו כל הכוחות האיטלקיים. מקיאוולי ממליץ למשפחת מדיצ'י לשמש הכוח המאחד של איטליה בזכות כוחה הכלכלי, הצבאי והדתי. מיקאוולי מבקש להבטיח לבני [[מדיצ'י]] שכשישתלטו על איטליה יוכלו לחוקק בה חוקים מתאימים לקיומה של איטליה עצמאית כך שלא תשוב ותתפורר לצבר נסיכויות. חוקים אלו יהפכו את בני מדיצ'י לאהובים בכל שכבות החברה. מקיאוולי מוסיף כי מנהיגי העבר הגדולים שאיחדו את עמם המפולג בזכות כושר מנהיגותם כמו [[משה רבנו]], [[כורש]] ו[[תזאוס]], אינם עולים ביכולתם על בני מדיצ'י אם אלו יעזרו אומץ לאחד את איטליה
ההבנה כי המסה כולה מיועדת לשמש מדריך למשפחת מידיצ'י בדרכה לאחד את איטליה מאירה באור שונה את החיבור. החיבור אינו אוסף עצות שנועדו לסייע לכל שליט אופורטוניסט ואנוכי אלא העצות שנועדו להביא למטרה ראוייה- איחודה של איטליה ושחרורה מעול הזרים.
| 