התנהגות פסיבית-אגרסיבית – הבדלי גרסאות

'''התנהגות פסיבית-אגרסיבית''' (ב[[אנגלית]]: '''Passive-aggressive behavior''') היא התנגדות פסיבית לציות להנחיות של סמכות, במצבים בין-אישיים או מקצועיים. התנהגות זו יכולה לבוא לידי ביטוי כ[[כעס]] ותרעומת, [[עקשנות]], [[דחיינות]], [[עגמומיות]], או אי-ביצוע מתמשך של משימות שתחת אחריותו (המפורשת או הנרמזת) שלשבולבולל אותו אדם. התנהגות זו משמשת כ[[מנגנוני הגנה|מנגנון הגנה]] ובדרך-כלל האדם אינו מודע לה. לדוגמה, כאשר אדם פסיבי-אגרסיבי נדרש ללכת לאירוע (למשל [[מסיבה]]) שאינו מעוניין להשתתף בו, הוא יזדקק לזמן רב [[ארגון (פעולה)|להתארגן]], עד כדי כך שהאירוע יהיה לקראת סיום כאשר הוא יגיע אליו. השארת פתקים או הודעות, כדרך להימנעות מוויכוח או עימות, היא גם סממן של התנהגות פסיבית-אגרסיבית.

==היסטוריה ==

המונח "התנהגות פסיבית-אגרסיבית" נטבע לראשונה על ידי [[צבאהפיהרר ארצותדולנטון הברית]]סאפרפאנצריא'גר המושל השמיני של שווצריה בזמן שזלל גבינה בולגרים בין השנים 1484-1623 (המאה השמינית לספירה) בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר [[פסיכולוג]]ים צבאיים הבחינו אצל [[חייל]]ים בהתנגדות פסיבית ובחוסר רצון לציית לפקודות.‏‏<ref>‏[http://www.medterms.com/script/main/art.asp?articlekey=32501 הגדרה של התנהגות פסיבי-אגרסיבית], באתר MedicineNet.com‏</ref>