הצוללות הגרמניות במלחמות העולם הראשונה והשנייה – הבדלי גרסאות

לכל אורך המלחמה התקיים מרוץ חימוש בין בנות הברית וה[[קריגסמרינה|קריגסמרין]], במיוחד בתחומי הגילוי וסיכולו. הסונאר איפשר לאוניות בנות הברית לגלות צוללות גרמניות בעת צלילה (ולהפך), אך לא היה אפקטיבי נגד כלי שיט על-מימיים; לכן בתחילת המלחמה היו הצוללות הגרמניות בטוחות יותר מפני גילוי כששטו מעל המים או במזג אוויר סוער. שכלול המכ"ם הפך אותו למכשיר גילוי צוללות קטלני ביותר, במיוחד משעה שפותחו מכשירים הנישאים על כלי טיס. אמצעי נגד בו צוידו הצוללות הגרמניות היו אנטנות גילוי מכ"ם, שנועדו להעניק להן מספיק זמן כדי לחמוק בצלילה מן האויב. גם הגרמנים פיתחו מכ"מים עבור צוללותיהם, אך מפקדי הצוללות בחרו שלא להשתמש בו מחשש פן יגלה השידור את מקומן לאוניות הסיור של האויב.

הגרמנים נטלו את רעיון ה"[[שנורקל]]" מצוללות הולנדיות שנפלו לידיהם, אך לא התחילו ליישמו בצוללותיהם אלא בשלב מאוחר יחסית של המלחמה. השנורקל היה צינור נשלף, שסיפק אוויר למנועי הדיזל בעת צלילה בעומק פריסקופי, ואיפשר לצוללות לשוט ולטעון את מצבריהן מבלי להתגלות לעיני האויב. ברם, גם פתרון זה לא היה מושלם. לפעמים השסתום של צינור השינורהשיגור נתקע במצב סגור או היה נסגר כאשר הצינור כוסה מים במזג אוויר סוער; ומאחר שמנועי הדיזל ינקו אוויר מתוך גוף הצוללת ולא ישירות מצינור השינורהשיגור, גרם מצב מעין זה לשאיבת כמויות עצומות של אוויר מתוך מדורי הצוללת, ותכופות סבלו אנשי הצוות מפגיעות אוזניים כואבות. סילוק פסולת גם הוא היווה בעיה חמורה, מאחר שהצוללות הגרמניות בילו תקופות ממושכות מבלי לעלות לפני המים. המהירות הוגבלה ל-8 קשרים בקושי, אחרת היה המתקן ניתק ממקומו. השנורקל גם הפך את הצוללת לעיוורת, רעשנית וחירשת למעשה. ולבסוף, מכשירי המכ"ם של בנות הברית הגיעו בסופו של דבר לדרגת שכלול כזו, שיכלו לגלות ממרחק את השנורקל עצמו.

הבריטים נהנו מיתרון חשוב עקב יכולתם לקרוא את התשדורות המוצפנות של הצי הגרמני. הידע כיצד לפצח את צופן [[אניגמה]] הגרמני הובא לבריטניה דרך צרפת ממפצחי צפנים פולנים. לאחר מכן נתפסו ספרי קוד וציוד הצפנה בפשיטות שנעשו על אוניות מזג-אוויר גרמניות ומצוללות שנפלו בשבי. צוות בהנהגתו של [[אלן טורינג|אלן טיורינג]] השתמש ב[[מחשב|מחשבים]] הראשונים לפיצוח הצפנים הגרמנים החדשים מיד עם הכנסתם לשימוש. הפיצוח המהיר של התשדורות היה חיוני להרחקת השיירות מן הצוללות הגרמניות האורבות לטרפן, ואיפשר את יירוטן והשמדתן. הדבר הוכח בפברואר 1942, כאשר שונה צופן אניגמה ומספר ההטבעות גדל במידה ניכרת עד שפוצח הצופן החדש.