צו אלוף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
הרחבה
שורה 1:
'''צו אלוף''' הוא אחד מאלה: א) צו מתוקף [[תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], שב[[חקיקה בישראל|חוק הישראלי]]., על-פיאו התקנותב) רשאידבר להורותחקיקה ("תחיקת ביטחון") הניתן על הצוידי [[שרמפקד הביטחון]],כוחות ה[[רמטכצה]], מפקדבאזור צבאיהנתון אוב[[תפיסה ממונהלוחמתית]] עלמתוקף המחוזסמכותו (סעיףכגורם 6).העומד בדרךבראש כללהמערכת הצוהשלטונית ניתןבאזור עללפי ידיכללי [[אלוף]]המשפט [[פיקודהבין-לאומי. מרחבי|פיקוד]].
 
על-פי תקנות ההגנה רשאי להורות על הצו [[שר הביטחון]], ה[[רמטכ"ל]], מפקד צבאי או ממונה על המחוז (סעיף 6). בדרך כלל הצו ניתן על ידי [[אלוף]] [[פיקוד מרחבי|פיקוד]]. מטרת הצו, לפי לשון החוקהתקנות, היא הבטחת שלומו של הציבור, הגנתה של ישראל, קיומו של הסדר הציבורי או דיכויים של התקוממות, מרד או מהומה.
הצו יינתן לתכליות הבאות:
#הגבלת תנועתם של אנשים וסגירת אזור;
#איסור אחזקה של חפצים מסוימים;
#הגבלת עיסוק או העברת מידע בין אנשים.
 
לעומת זאת, "צו אלוף" הניתן באזור הנתון תחת [[תפיסה לוחמתית]] (על ידי מפקד פיקוד מרכז ביחס לאזור [[יהודה ושומרון]], וכן, בתקופת השליטה של צה"ל ברצועת עזה, על ידי מפקד פיקוד דרום ביחס ל[[רצועת עזה]]) אינו מוגבל לנושאים הללו. צו כזה ניתן מכוח סמכות הנתונה למפקד כוחות צה"ל באזור כרשות המחוקקת העליונה של האזור, ומעמדו כלפי האזור דומה למעמד של חוקי [[הכנסת]] ביחס לשטח מדינת ישראל. יחד עם זאת, סמכות החקיקה של המפקד כפופה לכללי המשפט הבין-לאומי, וכן, לאור מעמדו של המפקד כקצין בצה"ל, "צווי האלוף" חייבים לעלות בקנה אחד עם נורומות המשפט המנהלי הישראלי<ref>בג"ץ 256/72 חברת החשמל למחוז ירושלים בע"מ נ' שר הבטחון, פ"ד כז(1) 124, 136; [http://elyon2.court.gov.il/files/04/040/101/T20/04101040.T20.htm בג"ץ 10104/04] שלום עכשיו - שעל מפעלים חינוכיים נ' הממונה על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון, פסקאות כ'-כ"ג.</ref>. "צווי האלוף" באזור יהודה ושומרון, לצד דברי "תחיקת ביטחון" נוספים, מתפרסמים בקובץ המנשרים, הצווים והמינויים (קמצ"ם).
 
==דוגמאות==
שורה 15 ⟵ 17:
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיטקסט=תקנות ההגנה (שעת חרום)|תקנות ההגנה (שעת חירום)}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{קצרמר|חוק ומשפט}}