ישראל (עיתון) – הבדלי גרסאות

מייסד העיתון היה ד"ר [[אלברט מוצרי]], בן האליטה היהודית הוותיקה במצרים ומראשי [[התנועה הציונית]] בארצו. העיתון ביטא את מגמת מייסדו שתמך הן ב[[ציונות]] והן ב[[לאומיות מצרית|לאומיות המצרית]], וסבר שהתנועה הלאומית היהודית יכולה להתקיים בשלום והרמוניה עם התנועות הלאומיות האחרות ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. הגישה הציונית של העיתון באה לידי ביטוי בתמיכה ברפורמות בקהילה היהודית במצרים ונתינת צביון [[עברי]] ולאומי יותר למוסדותיה, וכן תמיכה בבניין [[היישוב היהודי]] ב[[ארץ ישראל]]. המהדורה ה[[עברית]] של העיתון שאבה השראה מהעיתונות העברית המודרנית של [[ארץ ישראל]], והייתה בעלת חשיבות סמלית רבה בתור כזו המשתמשת בעברית בתור שפה מדוברת מודרנית ומפיצה אותה בקרב יהודי מצרים. המהדורה ה[[ערבית]] של העיתון כוונה לא רק לקהל היהודי המצרי אלא גם לקהל הכללי של קוראי עיתונות במצרים. העיתון הופץ אף לקהילות יהודיות בארצות [[צפון אפריקה]] ו[[המזרח התיכון]] האחרות, ואחד מיעדיו המוצהרים היה להיות עיתון של כלל הקהילות היהודיות בארצות המזרח. בעוד המהדורות העברית והערבית שרדו רק חלק משנות העיתון, המהדורה ה[[צרפתית]] הייתה מהדורתו המרכזית והממושכת ביותר.

 

 

לאחר פטירתו של ד"ר [[אלברט מוצרי]] בשנת [[1933]], אשתו [[מזל מוצרי|מזל (מתילדה) מוצרי]]{{הערה|{{תדהר|2|703|מזל (מתילדה) מוצרי}}.}} לקחה לידיה את ניהול העיתון, והייתה לאחת הנשים הראשונות במצרים שעמדו בראשות עיתון. מזל מוצרי הייתה ילידת [[חברון]], בת ל[[משפחת מני]] הידועה מהעיר. העיתון תחת ניהולה ובעריכתה התפרסם במהדורתו הצרפתית במשך 6 שנים נוספות עד שנת [[1939]], והמשיך במגמות של תמיכה בלאומיות יהודית לצדה של אהדה ללאומיות המצרית. השנים שבהם מזל מוצרי עמדה בראשות העיתון היו שנים של תעמולה [[פשיזם|פשיסטית]] [[איטליה|איטלקית]] ו[[גרמניה|גרמנית]] עזה במצרים, והעיתון התבלט בהתנגדותו לתעמולה הפשיסטית. בשנת 1939 העיתון נתבע דיבה על ידי הקונסוליה האיטלקית בקהיר בגין מאמריו הבוטים כנגד הפשיזם האיטלקי. מוצרי חשבה להלחם בתביעה באמצעיים משפטיים, אך בהבינה שאין באפשרות העיתון להמשיך להתקיים באווירה המשתנה במצרים ובמצבו הכלכלי המתדרדר, החליטה לשוב ל[[ארץ ישראל]] ולהשתקע בה. לפני נסיעתה היא דאגה למזג בין העיתון לבין עיתון יהודי-ציוני צעיר אחר בשם [[לה טריבון ז'ואיב]] (''La Tribune Juive''), שבמידה רבה היה ממשיך דרכו של "ישראל".