שער הפרחים – הבדלי גרסאות

בשלהי שנות ה-90 של המאה ה-20 ערכה [[רשות העתיקות]] סדרה של חפירות ארכאולוגיות ממזרח לשער הפרחים. החפירות התרכזו בשלושה שטחים נפרדים הצמודים לקו החומה, ובהם נתגלו תשע שכבות ארכאולוגיות, החל מ[[תקופת הברזל]] ועד סוף [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|התקופה העות'מאנית]]. בין הגילויים המשמעותיים ביותר היו מבנים משלהי [[תקופת בית שני]], קטע שלם מהחומה הביזנטית ושרידי בנייה מסיביים מתחת לקו [[חומת ירושלים העות'מאנית|החומה העות'מאנית]]. שרידים אלה זוהו כשרידי ביצורים מהתקופה המוסלמית הקדומה ומ[[ימי הביניים]]. ממצאים אלו מדגישים את חולשתה האסטרטגית של החומה הצפונית של ירושלים, ממנה תמיד פרץ האויב אל העיר, עד פריצת הצנחנים הישראלים לעיר העתיקה דווקא ממזרח ב[[מלחמת ששת הימים]] ב-[[1967]].

 

{{ערך מורחב|מתחם שער הפרחים}}

ליד שער הפרחים, בצמוד לחומת [[העיר העתיקה]] נמצא מתחם שער הפרחים - מתחם של מספר בתים יהודיים.

בסמוך נמצאת שכונת [[באב אל חוטה]], משכונות העוני של העיר העתיקה, ובה גרים מיעוטים שונים, כמו ה[[צוענים]]. היא קרויה על שם אחד השערים הצפוניים של [[הר הבית]] הסמוך לשכונה. בצדו הפנימי של השער נמצא [[שוק (מסחר)|שוק]] קטן ל[[ירק]]ות ו[[פרי|פירות]] וכן זאווית אל-הונוד (אכסניית ההודים), מרכזה של קהילה מוסלמית-הודית קטנה בירושלים.

 

==רחוב שער הפרחים==