עירוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Mr. W (שיחה | תרומות)
Mr. W (שיחה | תרומות)
מ ←‏העירוב בישראל ובעולם: בתל אביב אין 6 מאות אלף וירושלים היא העיר היחידה בישראל עם מעל לחצי מיליון תושבים
שורה 53:
==העירוב בישראל ובעולם==
[[קובץ:Prospect_Place_-_geograph.org.uk_-_244543.jpg|שמאל|ממוזער|220px|גשר ישן באזור [[לונדון]]. בקצה הגשר יש שני עמודים אפורים דקים וגבוהים המשמשים ל[[עירוב]]]]
ב[[ישראל]] קיים עירוב כמעט בכל הערים, בהסתמך על השיטה האומרתההלכתית שכללפיה מקום שאין בוכשאין [[שישים ריבוא]] במקום אחד ממש, המקום אינו נחשב לרשות הרבים. ומכיוון שכך, גם בערים גדולות כמו ב[[ירושלים]] ו[[תל אביב]], בהםשבה יש למעלה משש מאות אלף תושבים, נוהגים רוברובו המוחלט הציבור הדתי והחרדי להסתמך על העירוב. עם זאת, ישנם הנוהגים להחמיר ולא לטלטל חפצים למרות קיום העירוב{{הערה|ה[[חזון איש]], למרות שהוא עצמו היה מבין המייסדים והמשגיחים על הקמת העירוב ב[[בני ברק]], סבר כי יש להחמיר ולא לטלטל בעיר, וכן הורה לכל שואליו, ואף ל[[קטן (הלכה)|קטן]] אסר לטלטל בשביל אביו (פאר הדור חלק ג). כך גם הרב [[יצחק זאב סולובייצי'ק]], הרב מבריסק, לא היה מטלטל בעיר ירושלים בה התגורר, אף את [[משקפיים|משקפיו]], וה[[טלית קטן|ציציות]] שעליו, ואף את ה[[כיפה (יהדות)|כיפה]] מתחת ל[[כובע]]ו לא היה לובש.}}, או לחלופין להקים עירוב שכונתי - המקיף מקום שבו אין שישים ריבוא איש.
 
ב[[ארצות הברית]] חלוקות הדעות בעניין העירוב. הרבנים ה[[ליטאים]] אוסרים לטלטל, על פי פסקיהם של גדולי הפוסקים בניו יורק, בהם הרב [[משה פיינשטיין]], שאסר לטלטל מכיוון שסבר שיש להחשיב את כל המתגוררים בעיר במניין השישים ריבוא, ומכיוון שב[[ניו יורק]] מתגוררים מיליוני אנשים אין כל היתר לטלטל בעיר. רבי [[אהרן קוטלר]] אסר את העירוב מסיבה אחרת; הוא פסק כדעתם של רוב הראשונים, הסוברים שמקום הרחב שש עשרה אמה, נחשב לרשות הרבים גם אם אין בו שישים ריבוא הולכים.