עירוב – הבדלי גרסאות

ב[[ישראל]] קיים עירוב כמעט בכל הערים, בהסתמך על השיטה האומרתההלכתית שכללפיה מקום שאין בוכשאין [[שישים ריבוא]] במקום אחד ממש, המקום אינו נחשב לרשות הרבים. ומכיוון שכך, גם בערים גדולות כמו ב[[ירושלים]] ו[[תל אביב]], בהםשבה יש למעלה משש מאות אלף תושבים, נוהגים רוברובו המוחלט הציבור הדתי והחרדי להסתמך על העירוב. עם זאת, ישנם הנוהגים להחמיר ולא לטלטל חפצים למרות קיום העירוב{{הערה|ה[[חזון איש]], למרות שהוא עצמו היה מבין המייסדים והמשגיחים על הקמת העירוב ב[[בני ברק]], סבר כי יש להחמיר ולא לטלטל בעיר, וכן הורה לכל שואליו, ואף ל[[קטן (הלכה)|קטן]] אסר לטלטל בשביל אביו (פאר הדור חלק ג). כך גם הרב [[יצחק זאב סולובייצי'ק]], הרב מבריסק, לא היה מטלטל בעיר ירושלים בה התגורר, אף את [[משקפיים|משקפיו]], וה[[טלית קטן|ציציות]] שעליו, ואף את ה[[כיפה (יהדות)|כיפה]] מתחת ל[[כובע]]ו לא היה לובש.}}, או לחלופין להקים עירוב שכונתי - המקיף מקום שבו אין שישים ריבוא איש.