|
}}
הרב '''ראובן הלוי לוין''' ([[תקע"ז]]-[[ה' באב]] [[תרמ"ז]]) היה מחשובי הרבנים ומגדולי ה[[פוסקים]] בדורו והתפרסם בגאונותו הגדולה, ובשיטת לימודו שהתבססה על הבנת פשט ה[[גמרא]] ללא חקירות ופלפולים וסברות המקובלים בעולם ה[[ישיבה|ישיבות]], ובדומה לדרכורבה של [[הנצי"ב]] מ[[ישיבת וולוז'ין|וולוז'ין]]. היה רב או [[אב"ד]] בלבד בכמה מקומות, אך בייחוד נודע כראב"ד [[דווינסק]] שב[[לטביה]], מקום רבנותו האחרון, ו[[אמצ'יסלב]] שב[[מחוז מוהילב]] ב[[רוסיה הלבנה]], ועל שמם כונה '''רבי ראובן מדננבורג''' (דננבורג היא שמה הגרמני של דווינסק שהיה שימושי בעבר וכן נקרא אז גם בשמות דינאבורג ודנאבורג) ו'''רבי ראובן מאמצ'יסלב''', כשהראשון(הראשון נפוץ יותר). היה מרבותיו של [[הרב קוק]].
==תולדות חייו==
נולד ב[[סמרגון]] לרב אברהם הלוי לוין. תלמיד הרב [[אריה לייב שפירא]]. כיהן כרב (או אב"ד בלבד ) ב[[לֶבאדוֹבֶה]]{{הערה|בדרך בין [[מינסק]] ל[[וילנה]] היום ב[[רוסיה הלבנה]], ובעבר הייתה במחוז וילנה ב[[ליטא]]. ראו [http://www.tivon-lib.co.il/1503/ כאן] על העיירה}},[[איוויה]]{{הערה|ראו [http://www.vilna.co.il/89223/%D7%90%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%94 כאן] עליה.}}, [[איליה]]{{הערה|ראו [http://www.vilna.co.il/89223/%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 כאן] תולדות העיירה.}}, [[ניסוויז']]{{הערה|במחוז מינסק ברוסיה הלבנה.}}, אמצ'יסלאב ומ[[תרל"ט]] רבה של דווינסק. ▼
נולד ב[[סמרגון]] לרב אברהם הלוי לוין.
==שיטת לימודו ופסיקתו ההלכתית== ▼תלמיד הרב [[אריה לייב שפירא]].
הרבה להשיב לשאלות שהופנו אליו מרבני דורו. על דרכו ההלכתית כתב:{{ש}}
בשו"ת "ראש לראובני":
בשו"ת "ראש לראובני" - {{ציטוטון|'''דרכי בכל התשובות שחנני ד' להשיב לשואלי דבר, לא לעשות חדשות - סברות מדעתי, רק הכרח מש"ס וראשונים. והרבה דברים נדחו מדברי האחרונים שהמציאו דבר חדש מלבם.'''}} (סימן ד', עמוד ב' בדף ג'){{ש}} ▼▲כיהן כרב או אב"ד בלבד ב[[לֶבאדוֹבֶה]]{{הערה|בדרך בין [[מינסק]] ל[[וילנה]] היום ב[[רוסיה הלבנה]], ובעבר הייתה במחוז וילנה ב[[ליטא]]. ראו [http://www.tivon-lib.co.il/1503/ כאן] על העיירה}},[[איוויה]]{{הערה|ראו [http://www.vilna.co.il/89223/%D7%90%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%94 כאן] עליה.}}, [[איליה]]{{הערה|ראו [http://www.vilna.co.il/89223/%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 כאן] תולדות העיירה.}}, [[ניסוויז']]{{הערה|במחוז מינסק ברוסיה הלבנה.}}, אמצ'יסלאב ומ[[תרל"ט]] רבה של דווינסק.
נודע גם ב[[צדיק]]ותו ובמידותיו הטובות וב[[ענווה|ענוותו]]. דברים שכתב מעידים על מזגו הנוח ו[[אהבת ישראל (מצווה)|אהבת ישראל]] שבו:
{{ציטוט| תוכן='''ואף אם עשה אחד לך שלא כהוגן אל תעשה לו מאומה, ותתנהג בעולמך הכל בחסד... וזהו חכמה גדולה איך להתנהג בעולם הכל בחסד ועל [=ולפי] מדת השלימות של הגבורה של השי"ת שהוא עושה משפט... ועושה משפט לעשוקים, כן יתנהג האדם - לא ישלם גמול לאדם כפי ערך יכולתו, אדרבא בגבורתו יעשה טובות ויציל עשוק מיד עושקו.'''|מקור=שו"ת "ראש לראובני", חלק הדרושים, דרוש ב', עמ' ק"ז|מרכאות=כן}}
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1817|מספר שנים=70}}
▲==שיטת לימודו ופסיקתו ההלכתית==
רבים מגדולי הרבנים בזמנו שלחו אליו שאלות ור' ראובן השיב להם בהרחבה עם בירורי שיטות הראשונים הקשורים לשאלה. פסק בהבנה ישרה ופשוטה של המקורות ב[[תלמוד]]ים וב[[ראשונים]], בירר את שיטות הראשונים בסוגיות השייכות לשאלה והכריע לפי איזה ראשון לפסוק. לסברות מחודשות שלא נשענות ישירות על דברי הגמרא והראשונים התנגד בחריפות . וכך כתב בתשובותיו:{{ש}}
▲בשו"ת "ראש לראובני" - {{ציטוטון|'''דרכי בכל התשובות שחנני ד' להשיב לשואלי דבר, לא לעשות חדשות - סברות מדעתי, רק הכרח מש"ס וראשונים. והרבה דברים נדחו מדברי האחרונים שהמציאו דבר חדש מלבם.'''}} (סימן ד', עמוד ב' בדף ג'){{ש}}
{{ציטוטון|'''מנא לן לעשות סברות כאלה מדעתנו.'''}} (בסימן ח', עמוד א' בדף י"ב){{ש}}
{{ציטוטון|'''אין דרכי לומר סברות חדשות שאינם מוכרחים [בגמרא], ו[ש]בראשונים אין מבואר כן; ו[כי] כעורה זו מה שפירשו לנו הראשונים שמימהם אנו שותים?!'''}} (בסימן י', עמוד א' בדף י"ט){{ש}}
{{ציטוטון|'''ואין לצאת מדברי הראשונים בסברות מנפשינו, אשר אין להם שורש בגמרא.'''}} (בסימן כ"ב, עמוד א' בדף מ"ה)
{{ש}}{{ציטוטון|'''וחלילה לפרש דברי ראשון כדי להביא ראיה לסברה חדשה, ולעשות דברי ראשון לא כפשטא דגמרא.'''}} (שם בעמ' ב'){{ש}}
בתשובה שנדפסה בקובץ "מוריה" שנה ב', גיליון ז'-ח' [חוברות י"ט-כ'], [[תמוז]]-[[אב]] [[תש"ל]], עמ' ג' - {{ציטוטון|'''ובאמת אין אני כדאי להכריע בין ראשונים, ... והגם שיש לי בע"ה עוד תבלין להוסיף טעם לדברי הגאונים, לא כתבתי כלום מזה, כי מה אני להכריע בין הרים גדולים כאלה'''.}}
תשובותמכתביו שליצא ר'לאור ראובןשו"ת "ראש לראובני". תשובותיו נמצאות בספרים מגדולי זמנו ובקבצים תורניים כגון: "נחל משה", שו"ת "תפארת זיו" לרב זאב וואלף טורבאוויץ, [[ורשה]] [[תרנ"ו]] וברוקלין [[תרצ"ט]]; "דברי שלום" לר' ליב שלום זינובר; התכתבות עם המחבר ב'תשובות מהרי"ש' לרב ישראל יעקב יעבץ, [[ירושלים]] [[תרס"ז]]; בקובצי "מוריה" של [[מכון ירושלים]], ועוד. ▼==קשריו המיוחדים עם הרב קוק== ▼היכרותו של הרב קוק עם הרב ראובן הלוי לוין החלה כמה זמן לאחר [[בר המצווה]] כששמע שהגאון המפורסם נבחר להיות רבה של דווינסק העיר הגדולה הסמוכה לעיירה גרייבה כשרק הנהר [[דווינה]] חוצן ביניהן, וביקש מאביו שיביאו לפני ר' ראובן.
▲==קשריו המיוחדים עם הרב קוק==
ר' ראובן התפעל מאוד מידיעותיו בתורה של הנער הצעיר אברהם יצחק הכהן קוק. פעם אחת היקשה הנער אברהם יצחק בן השלוש-עשרה על רבי ראובן קושיה חזקה מאוד וישרה. רבי ראובן חשב כמה זמן ולא מצא תירוץ הולם. לבסוף ניגש לאברהם יצחק הצעיר ולאחר שנשק על מצחו אמר לו: {{ציטוטון|'''בני! מובטחני שתהיה לגאון ולתפארת לישראל.'''}} וכן אמר בהזדמנות אחת לנוכחים אצלו לאחר שאברהם יצחק הצעיר עזב את ביתו: {{ציטוטון|'''"אברך זה ראוי להיות ממלא מקומי!'''}}{{הערה|זאב אריה רבינר, 'אור מופלא : מרן הרב קוק זצ"ל', עמ' ט"ו.}} באחת משיחותיו אמר כשהרב קוק היה בגיל 17: {{ציטוטון|'''בשכל התורה של צעיר זה אפשר איתו לברר סוגיה, דברים בשקלא וטריא לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, לפעמים יותר מאשר עם תלמידי-חכמים גדולים וקשישים ששמם הולך לפניהם.'''}}.{{הערה|'שיחות הראי"ה' עמ' ס"ז. וכן ב'ט"ל הראי"ה'.}}
היכרותו של הרב קוק עם הרב ראובן הלוי לוין החלה כמה זמן לאחר [[בר המצווה]] כששמע שהגאון המפורסם נבחר להיות רבה של דווינסק, העיר הגדולה הסמוכה לעיירתו גרייבה, וביקש מאביו שיביאו לפני ר' ראובן. השפעתו של ר' ראובן על הרב קוק הייתה רבה ומה שלמד ממנו היווה את היסוד לדרך לימודו ופסיקתו של הרב קוק. בין השאר אמר לו ר' ראובן ש{{ציטוטון|'''כל סברא שבעולם היא חשודה. היא צריכה להיות מפורשת [בגמרא או בראשונים], או כמעט מפורשת.'''}}. השפעתו של ר' ראובן עליו, הביאה לידי כך שהעדיף בישיבת וולוז'ין את שיעוריו של הנצי"ב ששיטת לימודו דומה לזו של ר' ראובן {{הערה|הנצי"ב ור' ראובן נולדו באותה שנה.}}, על פני שיעוריו של הרב [[חיים הלוי סולובייצ'יק]] עם שיטת החקירות והסברות. ▼
כמה פעמים סיפר הראי"ה קוק סיפר שר' ראובן סירב להשיב תשובות ממקום הנופש שלו בקיץ כשהוא ללא [[ספר]]ים, בניגוד ל[[חת"ם סופר]], ועל כך אמר ר' ראובן לרב קוק: {{ציטוטון|'''בדרך כלל אנו 'נפגשים' בתשובות שונות, ורק בתשובות מיערגן{{הערה|מעון הקיץ של החת"ם-סופר.}} דרכינו נפרדות... אין הן דומות לתשובות שנכתבו בביתו בפרשבורג.'''}} ▼▲השפעתו של ר' ראובן על הרב קוק הייתה רבה ומה שלמד ממנו היווה את היסוד לדרך לימודו ופסיקתו של הרב קוק. בין השאר אמר לו ר' ראובן ש{{ציטוטון|'''כל סברא שבעולם היא חשודה. היא צריכה להיות מפורשת [בגמרא או בראשונים], או כמעט מפורשת.'''}}. השפעתו של ר' ראובן עליו, הביאה לידי כך שהעדיף בישיבת וולוז'ין את שיעוריו של הנצי"ב ששיטת לימודו דומה לזו של ר' ראובן{{הערה|הנצי"ב ור' ראובן נולדו באותה שנה.}}, על פני שיעוריו של הרב [[חיים הלוי סולובייצ'יק]] עם שיטת החקירות והסברות.
השפעתו על הרב קוק ניכרת בחיבוריו ההלכתיים של הרב קוק:{{ש}}
{{ציטוטון|'''כי גם דרך התורה הוא, שלא לחלק משום פרטים היוצאים מהכלל, ... והגאון רבי ראובן ז"ל מדענעבארג העיר לי זה רבות בשנים האי כללא... דבמיעוט לא חלקה תורה כמו דלא פלוג רבנן בתקנתם.'''}} ("[[עץ הדר]]", סימן י"ח, עמ' צ"ד-צ"ה במהדורה השנייה; וכן חוזר על דבר זה שם בסימן כ"ז, עמ' קל"ד; וכן ראו את הערת ה[[רצי"ה]] ב[[שו"ת]] "עזרת כהן", עמ' תי"ד). בשנת [[תרע"א]], במכתב מ[[יפו]], מזכיר הרב קוק יסוד זה שהזכיר ב"עץ הדר" ומפנה לשם.{{ש}}
{{ציטוטון|'''וזכורני שבילדותי שמשתי לפני הגאון ר' ראובן מדענעבורג ז"ל, ובאה שאלה של קדושין מרב אחד, שרצה לתקע יתד בענין כזה של טענת צחוק, ואמר הגאון ז"ל בהלצה: 'צחוק - צחוק', כלומר שאין לסמוך על זה, ואף על פי שאיני זוכר לעת עתה את הדברים בכל פרטיהם, מכל מקום הענין מצד עצמו אמת, שלא מצינו כלל מי שיחליט לומר שאם ראו העדים כל פרטי הקדושין, ולא היה שום דבר של מעשה המעכב בתורת הקיום של הקדושין, שיועיל מה שהם אומרים שכונתם היתה שהענין הוא לצחוק, דלא תליא מילתא בכונתם, כי אם בראייתם. ובפרט במקום שהיא מכחשת את העד, שאמר 'של צחוק היה הענין'...'''}} (שו"ת "עזרת כהן", סימן פ"ב; דברים שנכתבו ב[[תרפ"ב]], מעל 40 שנים לאחר שלמד אצל ר' ראובן את עניין ביטול קידושין בערעור על העדים){{ש}}
▲כמה פעמים סיפר הראי"ה קוק שר' ראובן סירב להשיב תשובות ממקום הנופש שלו בקיץ כשהוא ללא [[ספר]]ים, בניגוד ל[[חת"ם סופר]], ועל כך אמר ר' ראובן לרב קוק: {{ציטוטון|'''בדרך כלל אנו 'נפגשים' בתשובות שונות, ורק בתשובות מיערגן{{הערה|מעון הקיץ של החת"ם-סופר.}} דרכינו נפרדות... אין הן דומות לתשובות שנכתבו בביתו בפרשבורג.'''}}
כן הושפע הרב קוק ממידותיו של ר' ראובן (והשפעה זו המשיכה אצל הנצי"ב מוולוז'ין) והוא היה מעביר על מידותיו מאוד והתאמץ לעזור לשונאיו הגדולים ביותר, כדבריו של ר' ראובן (ראה ציטוט בתחילת הערך).
==יחסו להתיישבות בארץ ישראל==
היה מ[[חובבי ציון]] ותמך בהתיישבות [[חלוצים|חלוצי]] [[העלייה הראשונה]]. ב[[י"ט באלול]] [[תרמ"ג]], כתב ר' ראובן מכתב ל[[תלמיד חכם]] שהתנגד להתעוררות ל[[יישוב ארץ ישראל]], כי היא מונהגת על אנשים רחוקים מקיום תורה ומצוות. וכך הוא כותב: {{ציטוט|תוכן='''ובנידון ישיבת קרקע בארץ הקדושה, לא ידעתי טעם מעלת כבוד תורתו שממאן בדבר, כי אני שמחתי מאד בהתעוררות זו, כי לדעתי היא כוונת הגמרא (מגילה יז, ב) כי קבוץ גליות יהא, שהקרקע תתן פירותיה לישראל, ואחר כך תשכון שאר הברכות ואחר כך בן דוד, יעויין שם. ומה שנתהוה ביה שערוריה באנשים היושבים על הקרקע, - לדעתי מעשה שטן הוא, כדי להשבית המלאכה הנ"ל. ולדעתי יעזר איש רעהו וחזק יאמר לאחיו. ואולי יקוים כעת מאמר חז"ל ונזכה לביאת משיח.'''|מקור=שיבת ציון ב', עמ' 3|מרכאות=כן}}
כשפנו אל בנו, הרב קלונימוס קלמן, לאחר פטירת אביו וביקשוהו להביע את דעתו לגבי יישוב הארץ, ולספר מה הייתה דעת אביו בזה, הוא השיב:
{{ציטוט|תוכן='''...בזכרי את דברי קדשו של מר אבא הגאון המנוח ועל לבו הטהור אשר היה מתלקח מִדי דברו בענין זה מפני דברים הכמוסים אשר היו לו בזה, וגם מפני טעמים הגלויים והתועלת הנראית לכל בזה. ודכירנא שסיפר לי אבי הגאון המנוח ז"ל מה שענה לגביר אחד שאמר לו בדרך הלצה: 'אם הנכם מחזיקים זאת למצוה רבה, מדוע לא תעקרו דירתכם מחו"ל לגור בארץ כדי לקיים מצות ישוב-ארץ-ישראל?' ועל זה ענה ואמר במליצתו הנעימה ובצחות לשונו: "'אם הייתי אומר לך: "לך לך מארצך וממולדתך אל הארץ הקדושה', אזי היית יכול לאמור לי גם כן מדוע אין אתם עושים כך; אך אני אינני אומר כי אם שראוי להחזיק טובה להאנשים שקבעו דירתם בארץ-ישראל וההכרח להביאם לבקש איזה עזר; ואם כן מדוע לא נהיה להם לעזר ולהעניק להם מברכת ידנו אשר ברכנו ה'?" הגביר ההוא הוסיף עוד לטעון: 'מדוע התחילו לעסוק במצוה זו רק האנשים אשר לפי אשר יראה האדם לעינים, אינם עוסקים כל כך בתורה ובמצות, וגם אינם יראים וחרדים כל כך; ואם מצות ישוב-ארץ-ישראל גדולה היא מאד, ראוי היה ביותר שהרבנים הגדולים ויראי ה' יתחילו לעסוק בזה?' על זה ענה אבי ז"ל ואמר: 'ליכא מילתא דלא רמזו חז"ל הקדושים באיזה מקום, וגם נגד הטענה הזאת אנו מוצאים בדברי חז"ל תשובה חזקה ונמרצה. דאיתא במסכת מעילה (דף י"ז:): "כאשר גזרו גזרה שלא ישמרו את השבת ושלא ימולו את בניהם ושיבעלו נדות, אמרו מי ילך ויבטל הגזרות? הלך רבי שמעון בר יוחי, שהוא מלומד בניסים, ועמו הלך ר' אליעזר בר' יוסי, ואחר-כך יצא לקראתם בן תמליון (=שד), ואמר: 'רצונכם אבֹא עמכם ועל ידי יבא נס?' בכה רבי שמעון ואמר: 'מה שפחה של בית אבא נזדמן לה מלאך שלש פעמים (-כוונתו על הגר שפחת שרי), ואני לא פעם אחת (-כלומר ואני איני ראוי שיזדמן לי גם פעם אחת), יבוא הנס מכל מקום'." הרי מפורש בגמרא שאין משגיחים בנס על-ידי מי הוא בא, וכלל גדול כללו לנו חז"ל: 'יבא הנס מכל מקום'. כדברים האלה ענה מר אבא להגביר ההוא, כי מרגלא היה בפיו הקדוש שאם היו מסכימים לענין זה כל חכמי ישראל בלב אחד, אולי היתה צומחת מזה ישועה להכלל.'''{{ש}}
'''ובאמת אם לוּ היה בחיים כעת, אשר מִים וּמערב ומצפון ותימן, התעוררו לבם של ישראל לזה, וגם הממשלה ירום הודה נתנה רישיון לשלוח עזרה מרחוק לאחינו אשר נתיישבו בארצנו הקדושה לעבוד שם עבודת שדה וכרם, ובוודאי הקב"ה לא עביד ניסא בכדִי, - כמה שבח והודיה היה אבי המנוח ז"ל נותן לשמו יתברך בעד החסד אשר גבר עלינו.'''|מקור= "שיבת ציון" א', עמ' 92-93|מרכאות=כן}}{{ש}}
אחר-כך הוא מספר שייתכן והדברים האלו נועדו לענות לכסיל כאיוולתו: {{ציטוטון|'''לפי סברת בני האדם המתעקשים בזה הענין, אבל כד נעיין בדברי חז"ל נראה איך שבחו ופארו את בני האדם העוסקים בישוב ארץ-ישראל.'''}} (שם, עמ' 94)
==חיבוריו==
השיב אלפי תשובות לשואליו הרבים. אך מכתביו יצא לאור רק '''ראש לראובני'''.
▲תשובות של ר' ראובן נמצאות בספרים מגדולי זמנו ובקבצים תורניים כגון: "נחל משה", שו"ת "תפארת זיו" לרב זאב וואלף טורבאוויץ, [[ורשה]] [[תרנ"ו]] וברוקלין [[תרצ"ט]]; "דברי שלום" לר' ליב שלום זינובר; התכתבות עם המחבר ב'תשובות מהרי"ש' לרב ישראל יעקב יעבץ, [[ירושלים]] [[תרס"ז]]; בקובצי "מוריה" של [[מכון ירושלים]], ועוד.
==מתלמידיו==
*הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
*הרב צבי הירש הכהן ואלק - התפרסם כרבהרבה של [[פינסק]].
*הרב שלמה מרדכי ברונדא - התפרסם כרבהרבה של [[סטויבץ]].
==לקריאה נוספת==
| 