ג'ון סטיוארט, הרוזן מביוט – הבדלי גרסאות

מ
←‏קריירה פוליטית: קישורים פנימיים
(סקריפט החלפות (פרסם), עריכה)
מ (←‏קריירה פוליטית: קישורים פנימיים)
'''ג'ון סטיוארט, הרוזן השלישי מביוט''' (ב[[אנגלית]]: '''John Stuart, 3rd Earl of Bute''';{{כ}}[[25 במאי]] [[1713]] - [[10 במרץ]] [[1792]]) היה מדינאי [[בריטניה|בריטי]] ממוצא [[סקוטים|סקוטי]] שכיהן כ[[ראש ממשלת בריטניה]] בשנים [[1762]]-[[1763]] וניתן לטעון שהוא היה ה[[מועדף]] החשוב האחרון בפוליטיקה הבריטית. הוא היה ראש הממשלה הראשון בבריטניה ממוצא סקוטי בעקבות [[חוקי האיחוד של 1707]].
==קריירה פוליטית==
כבן ל[[שבט סקוטי|שבט הסקוטי]] קמפבל (Campbell) (סבו מצד אמו היה ארצ'יבלד קמפבל, הדוכס הראשון מארגייל), ירש ג'ון סטיוארט את רוזנות ביוט (נקראה על שםהשם איהאי [[ביוט]] במחוז [[ארגייל וביוט]] של ימינו במערב [[סקוטלנד]]) לאחר מותו של אביו, ג'יימס סטיוארט, הרוזן השני מביוט, ב-[[1723]]. הוא גודל על ידי דודיו מצד אמו, הדוכס השני מארגייל והדוכס השלישי מארגייל. ביוט התחנך ב[[איטון קולג']] בין השנים 1720-1728 ולמד ב[[אוניברסיטת ליידן]] שב[[הולנד]] בין השנים 1728-1732, שם קיבל תואר ב[[משפט אזרחי]] וב[[משפט ציבורי]]. ב-[[24 באוגוסט]] [[1736]] הוא נשא לאישה את מרי וורטלי מונטגיו, בתו של סר אדוארד מונטגיו שהיה חבר פרלמנט ושגריר בריטניה ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]] ובעקבות הנישואין הוגדל רכושו. ב-[[1737]] בהשפעת דודיו, הוא נבחר להיות נציג סקוטי ב[[בית הלורדים]], אך הוא לא בלט בפעילותו וב-[[1741]] הוא לא נבחר מחדש. בשנים הבאות הוא פרש לאחוזותיו בסקוטלנד ועסק בעיקר בתחום העניין שלו ב[[בוטניקה]].
 
במהלך המרד ה[[יעקוביטים|יעקוביטי]] של [[1745]], עבר ביוט ל[[וסטמינסטר]] שב[[לונדון]] ושנתיים לאחר מכן הוא הכיר את [[פרדריק, נסיך ויילס]] ועד מהרה הם נעשו ידידים קרובים. עם מותו של הנסיך ב-[[1751]], ניתנה עדיפות גבוהה לחינוכו של בנו [[ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת|הנסיך ג'ורג']] וב-[[1755]] התמנה ביוט לתפקיד המורה הפרטי שלו. ביוט דאג שהנסיך ואחיו, הנסיך אדוארד, יקבלו השכלה בתחום הפילוסופיה של הטבע. דבר נוסף שקרה לאחר מותו של הנסיך פרדריק הייתה התקרבותו של ביוט לאלמנתו, הנסיכה אוגוסטה. שמועות נפוצו על כך שהתנהל רומן בין השניים. סביר להניח שהשמועות הללו היו לא נכונות עקב נישואיו המאושרים של ביוט ועקב אדיקותו הדתית והתנגדותו לאפשרות של ניאוף. ב-[[1780]] הוא נבחר להיות הנשיא הראשון של אגודת אספני העתיקות של סקוטלנד.
 
==ראש ממשלה==
בשל ההשפעה שהייתה לו על תלמידו הנסיך, קיווה ביוט שמעמדו הפוליטי יעלה בעקבות עלייתו של [[ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת|ג'ורג' השלישי]] לכס המלוכה ב-[[1760]], אך תקוותיו היו מוקדמות מדי. באותה שנה הוא נבחר מחדש כנציג הסקוטי בבית הלורדים והוא מונה כראש הממשלה דה-פקטו. בתפקיד זה הוא נחל הצלחה בסיום השליטה של [[המפלגה הטורית]] והביא לתום [[מלחמת שבע השנים]], אך המלך החל להפנות לו עורף לאחר ביקורת שספג על נאום שנשא ושזוהה כנאום שנכתב על ידי ביוט. כמו כן הציע ביוט את הטלתו של מס על ה[[סיידר]] וספג ביקורת ועוינות באזורים בהם יוצר המשקה.