|
== היסטוריה ==
=== מוצא העגבנייה ===
'''קרני פוסטל ובועז שרייבמן'''
מקורה של העגבנייה ב[[אמריקה התיכונה]]. כמו פירות וירקות אחרים (כגון [[תפוח אדמה]] ו[[תירס]]), העגבנייה לא הייתה ידועה לאירופאים עד אשר הגיעו לאמריקה.
האירופאים התייחסו לעגבנייה בחשדנות וחלקם סברו שהיא [[רעל|רעילה]] ונהגו להשתמש בה כקישוט בלבד. רק במחצית השנייה של [[המאה ה-19]] הפך גידול העגבנייה לנפוץ בעולם. העגבניות המשמשות היום בחקלאות הן ככל הנראה זן תרבותי (אשר עבר הכלאות למען השבחתו בידי בני אדם). קיימים כעשרה מינים של עגבניות בר, חלקן בעלי פרי ירוק וקטן שאינו ראוי למאכל וחלקם בעלי פרי אדום או צהוב הניתן לאכילה. מקורה של העגבנייה התרבותית הוא ככל הנראה מין הבר ''Solanum pimpinellifolium'' בעל הפרי האדום.
=== מקור השם ===
'''''שרייבנאייכמן'''''
השם "עגבנייה", שמקורו ב[[שורש (שפות שמיות)|שורש]] ע-ג-ב המתקשר בחיזור, בהתעלסות ובתשוקה, [[תחדיש|ניתן לה]] על ידי הרב [[יחיאל מיכל פינס]] בהקבלה לכינויהּ העממי באירופה "[[תפוח]] [[אהבה]]". במשך כעשרים שנה, עד ימי העלייה השנייה, הוחרמה המילה "עגבנייה" על ידי חלק ממחדשי השפה העברית, ביניהם [[אליעזר בן יהודה]] עקב "גסותה". עם בוא העליות המאוחרות יותר, נקלט השם עגבנייה בפי כל. ככל הנראה בשל הקרבה הלשונית לשפות האירופיות - "תפוח אהבה" כאמור. הצעות נוספות לשם הירק ניתנו על ידי [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]] שהתנגד לשם בעל האופי המיני והציע "אדמונייה", ואליעזר בן יהודה שהציע את השם "בַּדּוּרָה", צורה עברית למילה הערבית "בנדורה" (بَندُورَة), אשר גם היא למעשה, הינה שערוב המילה פומודורו (pomodoro) מהשפה האיטלקית.
== ערך תזונתי ==
== זני העגבנייה ==
[[קובץ:Tomatenvielfalt.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זנים שונים של עגבניות.]]
'''העגבנייה הרגילה-איתמר'''
חברות שונות מפתחות זנים רבים של עגבנייה לגידול ושיווק. כך ישנם זנים בהם הפירות קטנים במיוחד, הנקראים לרוב "[[עגבניית שרי|עגבניות שרי]]" (עגבניות [[דובדבנים]]), זן שצורת העגבניות בו פחוסה, כמו פרי ה[[תמר (עץ)|תמר]], ועל שום כך נקרא "עגבניית תמר", וזנים רבים אחרים. זני העגבנייה נבדלים גם באופי הצימוח - צימוח מסיים, חצי מסיים או בלתי מסיים.
'''ותומה הידוע יותר בשם עגבניית שרי'''
=== צמיחה בלתי מסיימת (Indeterminate) ===
| 