יהושע ילין – הבדלי גרסאות

'''יהושע ילין''' ([[1843]] - [[1924]]). היה איש רב פעלים מאנשי [[היישוב]] ומעסקניה הבולטים של העיר [[ירושלים]].

יהושעילין היה בנם היחיד של לובה ו[[דוד ילין (הראשון)]], להם נולד בירושלים לאחר כעשרים שנות עקרות, כאשר הגיעו לארץ־ישראל מ[[לומז'ה]].[[פולין]].{{הערה|ראו: [[יפה ברלוביץ]] (עורכת), '''אעברה־נא בארץ – מסעות בארץ־ישראל של אנשי העלייה הראשונה,''' תל אביב: משרד הביטחון, תשנ"ב-2002, עמ' 9.}}

בשנת [[1860]] קנה יהושעילין בשותפות יחד עם גיסו שאול יהודה [[כרם]] [[זיתים]] בתחומי הכפר [[קאלוניה]]. על אדמות אלה נבנה מאוחר יותר הכפר [[מוצא]]. יהושע תיכנן להקים על אדמות אלה [[משק חקלאי]], [[אכסניה]] לעוברי אורח ולתיירים ונופשים. אולם עקב התנכלות הפאשה ([[פחה]]) הירושלמי והשודד [[אבו גוש]], וכן מצבו של הקונסול הבריטי [[ג'יימס פין]] שבו הסתייעו והסתמכו בפיתוח יוזמה זו (אך פין הסתבך בחובות ועזב את הארץ), לכן יהושע ושאול הפסידו כסף רב ולאחר ששילמו כל החובות לא נותר להם כמעט דבר.

שאול יהודה שקע בדיכאון, חלה ומת בפתאומיות בשנת 1864, בגיל 24. יהושעילין פתח עסק ל[[חלפנות כספים|חלפנות]] בשותפות עם אחיו ליב הורביץ. באותה שנה נולד לשרה ויהושע הבן [[דוד ילין]] על שם אביו [[דוד ילין (הראשון)]].

יהושעילין היה מבין שבעת מייסדי השכונה [[נחלת שבעה]]. לאחר מספר שנים השתתף בייסוד שכונת [[אבן ישראל]] וכן רכש לו שני מגרשים בשכונת [[מאה שערים]] עם היווסדה.

בשנת [[1872]] גם חכר אדמות בשותפות עם [[בנימין סלנט]] ויצחק גולדשמידט באמצעות קשרים עם [[בדואים]] ב[[עבר הירדן]], על מנת לגדל [[תבואה]] על אדמה זו. באותה שנה נולדה לו בתו רחל מסעודה. לאחר כשנתיים, עקב פרישת שותפיו, נאלץ גם הוא לפרוש יוזמה חקלאית זו, אך המשיך לשמור על קשריו עם הבדואים של האזור.