פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל ,  לפני 5 שנים
←‏זיהוי המקום: תיקון שגיאת כתיב
מקובל לזהות את גבעון המקראית עם הכפר ה[[פלסטינים|פלסטיני]] [[אל ג'יב]] ששימר את שמה. זיהוי זה נתמך במציאת 63 מרתפי יין מ[[המאה ה-8 לפנה"ס|המאה השמינית]] ו[[המאה ה-7 לפנה"ס|השביעית]] לפנה"ס, כאשר כתובות ב[[עברית]] על כדי היין מאששות את זיהוי המקום כגבעון. פריצ'רד, אשר חפר במקום בשנת [[1956]] פרסם מאמרים על הפקת יין לייצוא בגבעון, הכתובות בעברית, מרתפי היין החצובים בסלע ומפלשי המים המתוכננים היטב, שסיפקו לעיר את מימיה.
 
מימצאים נוסף המאפשר את זיהוי המקום הוא הבריכה העתיקה הקיימת במקום. לפי הסברה זו הבריכה אשר סביבה נקשר משעהמעשה הקרב בין חיילי [[יואב בן צרויה]] לחיילי [[אבנר בן נר]] כפי שמתואר במקרא, ב[[ספר שמואל]] ב' :{{ציטוט|תוכן=וַיֵּצֵא אַבְנֵר בֶּן-נֵר, וְעַבְדֵי אִישׁ-בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל, מִמַּחֲנַיִם, גִּבְעוֹנָה. וְיוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה וְעַבְדֵי דָוִד, יָצְאוּ, וַיִּפְגְּשׁוּם עַל-בְּרֵכַת גִּבְעוֹן, יַחְדָּו; וַיֵּשְׁבוּ אֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה, מִזֶּה, וְאֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה, מִזֶּה. וַיֹּאמֶר אַבְנֵר, אֶל-יוֹאָב, יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים, וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ; וַיֹּאמֶר יוֹאָב, יָקֻמוּ. וַיָּקֻמוּ, וַיַּעַבְרוּ בְמִסְפָּר שְׁנֵים עָשָׂר לְבִנְיָמִן, וּלְאִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל, וּשְׁנֵים עָשָׂר, מֵעַבְדֵי דָוִד. וַיַּחֲזִקוּ אִישׁ בְּרֹאשׁ רֵעֵהוּ, וְחַרְבּוֹ בְּצַד רֵעֵהוּ, וַיִּפְּלוּ, יַחְדָּו; וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא, חֶלְקַת הַצֻּרִים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן.|מקור=פרק ב' , י"ב = ט"ז|מרכאות=כן}}
 
ארכאולוגים מעריכים כי האתר היה מיושב ב[[תקופת הברונזה]] המוקדמת ובמרבית תקופת הברונזה התיכונה (בערך [[3000 לפנה"ס|3000]] עד [[1550 לפנה"ס|1550]] לפנה"ס). משלהי תקופת הברונזה המאוחרת (1550 עד [[1200 לפנה"ס|1200]] לפנה"ס), התקופה בה (על פי חלק מהחוקרים) נכבשה כנען בידי בני-ישראל, אף שלא נמצאו שרידי ישוב בתל, נמצאו בקברים קדומים יותר כלי חרס המאפיינים תקופה זו. בניגוד לעולה מהממצאים הארכיאולוגיים, במקרא מתוארת גבעון כעיר גדולה מאוד בתקופה זו: "וַיִּירְאוּ מְאֹד כִּי עִיר גְּדוֹלָה גִּבְעוֹן, כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה; וְכִי הִיא גְדוֹלָה מִן-הָעַי, וְכָל-אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים" (יהושע י, ב).
משתמש אלמוני