אשלג – הבדלי גרסאות

שיטת ההפקה מבוססת על [[התאיידות|אידוי]] [[מים]] בבריכות אידוי רדודות שנמצאות בחלקו הדרומי של ים המלח. יתרונו המקורי של אזור זה היה במים הרדודים יחסית שהפכו את האידוי הטבעי לישים. יתרון נוסף הוא שמש כמעט כל ימות השנה.

תוצר הביניים של האידוי בבריכות הוא [[תמיסה]] רוויה של ה[[מינרל]] [[קרנליט]] ((KMgCl₃·6(H₂O). את התמיסההקרנליט שואבים כתרחיף (תמיסה + מוצק) בצינורות וממשיכים לעבד במכונות במפעל. בשיטת הפקה זו מתקבלים תוצרים תוך השקעה בעלות נמוכה יחסית לכריית המחצבים מהקרקע. עיקר העלות הכספית היא בהפקת האשלג מהקרנליט שצורכת אנרגיה רבה. רוב ההפקה בעולם בשיטה זו מתבצעת על ידי מפעלי ים המלח ובכך יתרונם הכלכלי. מפעלי ים המלח מפיקים מדי שנה יותר מ-2 3.5 מיליון טונות אשלג. גם [[חברת האשלג הערבית|מפעלי האשלג]] ב[[ירדן]] מפיקים אשלג בצורה דומה.