נאום 18 ביוני – הבדלי גרסאות

 

==רקע היסטורי==

 

עוד באותו הלילה קרא [[נשיא צרפת]], [[אלבר לברן]], ל[[אנרי פיליפ פטן|מרשל פטן]], והודיע לו כי הוא מטיל עליו את תפקיד ראש הממשלה. אנשי הקו התקיף בממשלה החלו להימלט, משהסתבר כי הממשלה החדשה אינה מוכנה לסבול התנגדות. [[שארל דה גול]], שהיה סגן שר ההגנה, נמלט בעזרת ידידו, הגנרל הבריטי [[אדוארד ספירס]], אשר העלה אותו, ב-[[17 ביוני]], באופן חשאי על מטוס שהטיס אותו ל[[לונדון]]. דה גול עוד תלה תקוות בחברי הממשלה כמאנדל, והמושלים הקולוניאלים במושבות כ[[שארל נוגס]], שימשיכו את המערכה מחוץ לגבולות צרפת, אך כאשר נמלט, היה ברור לו כי עליו, באופן אישי, לשאת קול רם וברור למען המשך הלחימה וכנגד מגמת הכניעה של הממשל החדש המתגבש, שנודע לאחר מכן בכינוי "[[צרפת של וישי]]".