תפילת מנחה של שבת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏אמירת פסוקי צדקתך: זה הבטוי השגור
שורה 4:
===תחילת התפילה===
לפני התפילה נהוג בכמה קהילות צפון אפריקאיות (בעיקר יוצאי [[יהדות תוניסיה|תוניסיה]] ו[[יהדות לוב|לוב]]) ואצל [[נוסח איטליה|יהודי איטליה]] לומר לקט פסוקים הלקוחים מנבואות הנחמה בספר [[ישעיהו]] (לקט הפסוקים לפי [[נוסח איטליה]] שונה מלקט הפסוקים הצפון-אפריקאי).
לפי שאר העדות מתחילים את התפילה כמו ב[[יום חול]] עד לאחר אמירת מזמור [[אשרי יושבי ביתך]]. לאחר מכן אומרים [[קדושה דסידרא]] (המכונה גם "ובא לציון" בשל המילים בהם היא פותחת). מנהג ייחודי לקהילות צפון אפריקה הוא לשיר את המילים הפותחות של הקטע ("ובא לציון" וכו'). מנהג זה נהוג גם בנוסח [[הספרדי הירושלמי|הספרדי ירושלמי]] לאחר מכן אומר החזן [[קדיש#חצי קדיש|חצי קדיש]].
 
===אמירת הפסוק "ואני תפלתי"===
שורה 11:
המדרש מתייחס לפסוק שבא בתהילים לפני הפסוק "ואני תפלתי" והוא הפסוק "ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר"{{הערה|[[תהילים]], ס"ט,י"ג}}. המדרש רואה את שני הפסוקים כמנוגדים: הפסוק הראשון (פסוק י"ג) מדבר על אומות העולם אשר הם "שותי שכר" אך אינם מתפללים, אבל [[דוד]] בא להתפלל ולהודות לה', ב"עת רצון" כלומר זמן בו התפילות מתקבלות. כפי שהוסבר לעיל, זמן עת רצון הינו זמן תפילת מנחה. הפסוק נאמר דווקא בתפילת מנחה של שבת (ולא של אמצע השבוע) כיוון שעל פי המדרש דוד המלך "אכל, שבע ושמח" לפני שהוא בא להתפלל, דבר שאינו מצוי בימות החול בהם האדם טרוד לפרנסתו ואינו מאריך בסעודתו.
 
ה[[נוסח הספרדים|ספרדים]] נוהגים לומר פסוק זה פעמיים, אך בשאר עדות ישראל אומרים אותו פעם אחת. בעדות ספרדיות רבות אף נהוג שהחזן שר את הפסוק והקהל עונה לו בשירה. בקהילות [[גאורגיה]] נהוג, שהחזן טרם אמירת "ואני תפילתי", מתעטף בטלית, ולאחר מכן מקדים ואומר:" הכוןהיכון לקראת אלוהיך ישראל", ולאחר מכן אומרים ב' פעמים, "ואני תפילתי...". כמו כן,לאחר אמירת [["בריך שמיה"]] , יש הנוהגים לומר את תפילת רבי מאיר ז"ל.
 
===קריאה בתורה===