הבדלים בין גרסאות בדף "מבע משולב"

הוסרו 448 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
שוחזר מעריכות של 84.108.213.48 (שיחה) לעריכה האחרונה של Yinonc
מ (שוחזר מעריכות של 84.108.213.48 (שיחה) לעריכה האחרונה של Yinonc)
 
בראשית הפרק מתוארת בלומה בקוראה את הספר, ולאחר מכן עובר המספר לתאר את מחשבותיה. הסימן הראשון לכך הוא המעבר לזמן הווה במשפט השני שבציטוט (במקור מופיע בראש הפסקה הבאה). ניתן לראות שבלומה מתוארת בגוף שלישי, למרות שהדברים הנאמרים הם לכאורה מפיה. כמובן שהמספר הוא המנסח בלשונו את החולף בתודעתה של בלומה. בדוגמה זו, משתמש עגנון במבע המשולב כאמצעי ל[[אירוניה]], כאשר הוא נצמד לתודעתה המושפלת של בלומה.
 
== קישורים חיצונים ==
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4182 מטח]
 
==לקריאה נוספת==
*ה' גולומב, "הדיבור המשולב – טכניקה מרכזית בפרוזה של עגנון", '''הספרות''' א' 2 (1968), עמ' 251 - 262
 
* חגית בורר, 'היבטים לשוניים של המבע המשולב', הספרות, 31-30 (תשמ״א), עמ' 36.
*יוסף אבן כינה אותו 'דיבור סמוי', ראו: יוסף אבן, 'הדיבור הסמוי: מושג בתורת הפרוזה וגילוייו בספרות העברית', הספרות, 1, תשכ״ח, עמ' 141-140.
 
[[קטגוריה:טכניקות ספרותיות]]