פלוגיסטון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תאור\1
שורה 1:
[[תמונה:Jjbecher.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[יוהאן יואכים בכר]], הוגה תיאוריותתאוריות הפלוגיסטון.]]
'''פלוגיסטון''' (מ[[יוונית]] φλογιστόν, מלשון φλόξ, להבה) הוא שמו של חומר היפותטי חסר [[צבע]], חסר [[טעם]] ו[[ריח]], שעל-פי "[[תאוריה|תאוריית]] הפלוגיסטון" נמצא בכל גוף בר בעירה ומשתחרר במהלך ה[[בעירה]]. ההיפותזה בדבר קיומו של הפלוגיסטון הוכחה כשגויה.
 
==עיקרי התיאוריההתאוריה==
את תאוריית הפלוגיסטון הגה [[יוהאן יואכים בכר]] ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]], כדי להסביר את תופעת הבעירה, והיא שלטה במדע ה[[כימיה]] מאמצע המאה ה-17 עד אמצע המאה ה-18. לפי התאוריה, כל גוף בר בעירה מכיל את הפלוגיסטון, אשר בתנאים מסוימים הופך ל[[אש]]. כלומר, כל חומר בר בעירה מכיל בתוכו את האש, אולם במעין [[מצב צבירה]] שהוא כלוא בו, ואילו הבעירה היא מעבר האש למצב חופשי. לחלקיקי הפלוגיסטון יש [[מסה]] והם יכולים לעבור מחומר לחומר.
 
==הפרכת התיאוריההתאוריה==
למרות שהצליחה לאחד תופעות כימיות רבות, להסבירן ולספק ניבויים איכותיים וכמותיים, תאוריית הפלוגיסטון הוחלפה על ידי תאוריית ה[[חמצן]] של [[אנטואן לבואזיה]], במאמרו "הרהורים על פלוגיסטון" (Reflexions sur le Phlogistique) מ-[[1783]]. תופעה מוכרת שהסבירה תאוריית הפלוגיסטון היא העלייה במשקלן של פיסות [[מתכת]] שמחוממות באש. על פי תאוריית הפלוגיסטון, כאשר מחממים מתכת, עוברים אליה חלקיקי פלוגיסטון ולכן מסתה עולה. למעשה, כאשר המתכת מחוממת, חמצן [[אטמוספירה|אטמוספירי]] נקשר למתכת, ומכאן העלייה במשקלה. לבואזיה הראה, באמצעות ניסויים מבוקרים, כי ההסבר של תאוריית הפלוגיסטון לעלייה במשקל המתכת הוא לקוי. לבואזיה שם פיסת מתכת בכלי אטום, שקל את הכלי עם המתכת, וחימם אותו באש. לאחר מכן שקל לבואזיה שנית את הכלי, וגילה כי לא חלה עלייה במשקל המערכת (בניגוד לתאוריית הפלוגיסטון, שלפיה חימום המתכת מלווה במעבר של חלקיקי פלוגיסטון אליה). משקל המתכת לבדה אכן עלה, משום שהחמצן שבכלי נקשר אליה. אולם, המשקל הכולל של המערכת (האוויר, הכלי והמתכת) נותר קבוע. תאוריית החמצן של לבואזיה סיפקה הסבר משכנע לתהליכים כאלה, כמו גם לאחרים, ולכן נחשבה לתאוריה עדיפה. ניתן לייחס את הצלחתה של תאוריית החמצן גם לעובדה שלבואזיה פיתח מערכת [[טקסונומיה|טקסונומית]] חדשה ומקיפה לחומרים, שזכתה לפופולריות. אימוצה של מערכת זאת חייב את הנחת קיומו של החמצן. תאוריית החמצן שהציע לבואזיה עברה שינויים מרחיקי לכת מאז הוצעה לראשונה, אבל הכימיה המודרנית עדיין שותפה לחלק גדול מהנחות היסוד שלה.