חוקר פרטי – הבדלי גרסאות

הקריטריונים לקבלת [[רישיון (מקצוע)|רישיון]] חוקר פרטי בישראל הם התאמנות בחקירות (התמחות) במשך שלוש שנים במשרד חקירות, תחת פיקוחו האישי של מנהל המשרד ובאישור הועדההוועדה לרישוי חוקרים פרטיים במשרד המשפטים. בסיום תקופת ההתאמנות יש לעבור מבחן הסמכה של [[משרד המשפטים]]. יוצאי תחום החקירות בשרות המדינה יכולים להגיש בקשה להכרה בעבודתם הקודמת כזמן התמחות, והוועדה לרישוי חוקרים פרטיים שבמשרד המשפטים, תבחן את הבקשה ותכיר בתקופה המלאה או בחלק ממנה. בכל מקרה, חלה חובה על כולם לעבור מבחן הסמכה.

החוקר הפרטי אינו רשאי ל[[התחזות]] לגורם רשמי כלשהו ([[משטרה]], [[ביטוח לאומי]] וכו') וכשחוקר פרטי מציג עצמו הוא חייב להציג תאורתיאור מלא לדוגמה חוקר פרטי ולא חוקר, ובנוסף אינו רשאי להציג עצמו כמי שחייב ברישיון ([[רופא]], למשל). יחד עם זאת, החוקר רשאי לאמץ לעצמו שם או זהות בדויים לצורך ביצוע משימתו. החוקר הפרטי אינו רשאי לבצע [[האזנת סתר|האזנות סתר]] בשום מקרה.