מרב בת שאול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה ועריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: על ידי, הייתה, את, אחר כך, פלשתים, מצוי\1
שורה 3:
היא רשומה אחרי שלושת אחיה ולפני שמה מצוין שהיא הבכירה.
 
'''מדוע מצוייןמצוין במקרא כי מירב היא הבת הבכורה של שאול?'''
 
אין מן הכתובים ללמוד שאכן היא נולדה רביעית להוריה, וציון הבכורות מטרתו לומר, כי מבין שתי הבנות מירב היא הבכירה. הבנים נמנים לפי סדר לידתם גם אם בניהם יוולדו בנות. אחת הסיבות למניין הבנות היא להבליט את סדר לידתן, כי הייתה לכך משמעות מעין הכרזה מי מביניהן ראויה להינשא ראשונה. משום הנוהג להשיא את הבנות לפי סדר לידתן.
שורה 10:
'''הבטחת שאול המלך למנצח במלחמה מול גלית הפלישיתי ומהלך הלחימה:'''
 
באותה תקופה, פלישתיםפלשתים עלו למלחמה נגד מחנה ישראל. כאשר מהצד הפלישתי, עולה פלישתי מגת- גלית שמו. גלית מציע לשאול ולישראל, שיבחרו איש אחד שיצא לקראתו, והמנצח יהפוך בניצחונו את המחנה המפסיד- עבדים למנצחים. גודלו של גלית הפלישתי, השריון וכלי הנשק היו כה מרתיעים, עד כדי כך שלא נמצא מי שיצא לקראתו.
 
אז הופצה במחנה ישראל השמועה על הבטחת המלך שאול: "...והיה האיש אשר יכנו (את גלית) יעשרנו המלך עשר גדול, ואת בתו יתן לו, ואת בית אביו, יעשה חפשי בישראל" (שמואל א',י"ז,כ"ה).
 
דוד אשר הביא באותו יום צידה ומזון לאחיו ולשר האלף הנמצאים במערכה בעמק האלה, בקרב מול הפלישתיםהפלשתים, שמע את דברי הפלשתי, הציע את עצמו והובא לפני המלך שאול. דוד הציע למלך שהוא יצא לקראת הפלשתי, ואכן דוד הולך לקראת גלית. דוד שולח ידו אל אחת האבנים, ויך את גלית על מצחו, והאבן טבועה שם. מיד דוד רץ לכיוון גלית שנפל, ולקח את חרבו וממית אותו במקום, ומיד כורת את ראשו, ואח"כואחר כך אבנר מביא את ראשו של גלית לפני שאול המלך.
 
 
שורה 21:
לאחר זמן מה, שאול באופן אישי מציע לדוד את בתו הגדולה מרב לאישהף וזאת בתנאי שיהיו לו לבן חיל וילחם במחלמות ה', עם זאת בלבו התכוון שאול שבצאתו למלחמות ייפול דוד בשדה הקרב. שאול רצה מאד במות דוד, אך הוא לא העז להרגו בעצמו.
 
בפנייתו האישית של שאול אל דוד, בדברו איתו נכבדות בבתו מירב, הוא מעין מצווה עליו" את את בתי הכורה לאישה, זאת בתנאי כמובן שתצא להילחם את מלחמותי. דוד אינו אומר דבר, שהרי המלך כבר הבטיח את בתו למכה גלית, אך שאול מוסיף את תנאי היציאה למלחמה.
 
מירב כדוד אינה אומרת דבר. אולם שתיקתה אינה מתמיהה, כי נהוג היה שאבי המשפחה משיא תא בנותיו לפי ראות עיניו. שאול לא חשף בפני מירב את כוונותיו, הוא לא אמר לה שאין הוא רוצה כלל לתת אותה לדוד, אלא שהיא משמשת לו פתיון ואמתלה, על מנת להוציא את דוד להילחם בתקווה שייפול במלחמה.
שורה 38:
'''מדוע השתנו תוכניותיו של שאול לגבי מירב:'''
 
מה היתההייתה הסיבה לשינוי בתוכניתו של שאול לגבי מירב? האם רק הרצון להשפיל את דוד? או אולי צץ עניין ממלכתי מיוחד עם עבר הירדן שהרי מדובר בעדריאל המחלתי בנו של ברזילי הגלעדי, אחד מחשובי הגלעד, ולכן בגלל עניין בעל חשיבות לממלכה הוא חזר בו מהבטחתו למסור את מרב לדוד. ייתכן שיש מקום לאפשרות נוספת לביטול לקיחת מרב על ידי דוד, והיא מעשה החתירה או ההסתה והפירוד שנעשו בחצר בהקשר זה על ידי מיכל ביתו הצעירה של שאול אשר אהבה את דוד ועשתה כמיטב יכולתה אצל אביה לבטל את התחייבותו. "ותאהב מיכל בת שאול את דוד"
 
בכתובים מדובר על "חמשת בני מיכל בת שאול, אשר ילדה לעדריאל בן ברזלי המחלתי". אמירה זו יש בה קושי משולש: מרב ניתנה לעדריאל ולא מיכל. על מיכל נאמר: "ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד עד יום מותה (שמ"ב ו, כג) אולם כאן יש למיכל חמישה ילדים מעדריאל בעלה של מירב.
שורה 50:
 
 
בתום שיחת דוד ושאול לאחר שהכה את גלית, הגיע דוד לחצר המלך שאול, שם הוא התקבל בחמימות ובאהבה ע"יעל ידי כולם, והנשים שיצאו לקראת שאול המנצח, השכילו לפאר גם את דוד: "הכה שאול באלפיו ודוד ברבבתיו" (שמואל א', י"ח, ז'). העדפת דוד על פני שאול גרמה לשאול המלך לכעוס מאד ולתככים גדולים כלפיי דוד.
 
שאול החל שוטם את דוד ורוצה להיפטר ממנו. שאול מנסה פעמיים להכות את דוד בחנית, אך לא מצליח. משמעות הדברים היא ששאול מחפש דרכים להמית את דוד הנחשב בעינים במתחרה. שאול אף אומר דברים אלה באופן מפורש.