יהושע בראנד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לא שימוש הוגן
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תיאור\1
שורה 22:
פרסומו הגדול של ברנאד בא לו, כפי שצויין כבר לעיל, ממחקרו על כלי החרס בספרות התלמוד אותו הרחיב לספר מונומנטלי בן כ- 670 עמודים. את רוב העבודה עשה במסגרת [[מוסד הרב קוק]], אשר דאג גם להוציאו לאור, בשנת תשי"ג.{{הערה|שם=רפאל 2}} ראשיתו בעבודת דוקטורט, בהדרכתם של פרופ' [[יעקב נחום אפשטיין]] ופרופ' [[אלעזר ליפא סוקניק]]. הוא החל בכתיבת העבודה בשנת ת"ש, והגישהּ לאוניברסיטה העברית לאחר שש שנים, בשנת תש"ו. הספר עצמו אמור היה לצאת לאור כבר בשנת [[תש"ח]], אולם בשל [[המנדט הבריטי#המנדט ופעולות איבה כנגד יהודים|פיצוץ מכונית תופת ברחוב בן יהודה בירושלים]], נהרס בית הדפוס, שהיה באותו הרחוב, ושאמור היה להדפיס את הספר. כתוצאה מהפיצוץ גם אבד חלק מכתב היד ובראנד נאלץ לכותבו מחדש. אלא שגם אז נאלץ לכתת רגליו לספריות פרטיות, בשל [[הר הצופים#היסטוריה|הקושי להגיע באותה העת לספרייה הלאומית, שהייתה אז בהר הצופים]] או לספריות הארכיאולוגיות של [[מוזיאון רוקפלר#שלטון ירדן|מוזיאון רוקפלר]] ובית הספר האמריקני ללימודי המזרח בירושלים.{{הערה|שם=עמינח 389}} נדרשו חמש שנים נוספות עד שיצא הספר לאור.<ref>עמ' 28, מבוא לספר '''כלי החרס בספרות התלמוד''', ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ג.</ref>
 
שתי מטרות הוא הציב לעצמו בחיבור הספר<ref>עמ' 11, מבוא לספר '''כלי החרס בספרות התלמוד''', ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ג.</ref>: המטרה הראשונה הייתה זיהוי כלי החרס שבספרות התלמוד. ואכן, הספר כולל תאורתיאור מפורט של 126 כלי חרס מתקופת התלמוד והוא נשען על כעשרים אלף מקורות, בעיקר מן התלמוד הבבלי והירושלמי{{הערה|שם=עמינח 388}} וחלקי כלים שנתגלו בחפירות ארכיאולוגיות; והמטרה השנייה, שִחזור ותיאור של החיים בכל התקופה הנדונה. גם מטרה זו הושגה במלואה, לאחר שהצליח לא רק לזהות את הכלים, אלא גם לתארך אותם ולקבוע את יעודם.{{הערה|שם=בן מנחם|הערך "בראנד, יהושע" וספרו "כלי החרס בתקופת התלמוד", בתוך: נפתלי בן מנחם, '''ספרי מוסד הרב קוק''', שיצאו לאור בשנים תרצ"ז-תש"ל, ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"ל, עמ' 48 - 49.}}<ref>S. Zeitlin, ''[http://www.jstor.org/pss/1452808 Review: Ceramics in the Talmudic Literature]'', '''The Jewish Quarterly Review''', New Series, Vol. 44, No. 4 (Apr., 1954), pp. 343-345, jstor website.</ref>
 
פרסום הספר החזיר למונחים רבים הקיימים ב[[נומנקלטורה]] העברית את משמעותם המקורית או את שמם המקורי מהשם הלועזי בו השתמשו עד למועד פרסום הספר; סייע להבנת ההלכה המקורית, שבמהלך הדורות נשתנתה בהתאם לנסיבות הזמן והמקום אליהם גלה עם ישראל; ובנוסף הביא לזיהוי כלים שלא היו ידועים עד אז, או לחלופין הוסיף ידיעות על כלים ידועים.{{הערה|שם=בן מנחם}}