קולנוע אוריון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הגהה
שורה 13:
בעקבות הפיגוע ב[[קולנוע רקס]] שהיה בבעלות ערבית התקבלה התרעה על תוכנית לפיגוע נקמה בקולנוע אוריון. הניסיונות להגן על קולנוע אוריון מפני הפיגוע כשלו. אולם כאשר התרחש בו הפיגוע, לא נכח במקום איש והנזק למבנה היה מינימלי.
 
בית הקולנוע המשיך לפעול במתכונת בה הוא פעל בתקופת המנדט עד לשנות השבעים. עם מות אבי המשפחה, מ. י. מזרחי, חולק רכושו, כולל מתחם הקולנוע, בין בניו. חלקו של קולנוע אוריון הקרוב לרחוב הלל הופרד ממנו והפך לקולנוע עצמאי בשם "'''אורנע'''.". אורנע עבר לבעלותו של משה (מוזי) מזרחי ונוהל עד סוף שנות השמונים בידי עזרא מזרחי. לעומת זאת, חלק הארי של קולנוע אוריון עבר לבעלות שלום יעקב (סלי) מזרחי.
 
במהלך שנות השמונים, עם הגעתם של מכשירי ה[[וידאוווידאו]] לארץ, עם הקמתן של תחנות טלוויזיה פירטיות בכבלים ועם פתיחת [[ערוץ 2 הניסיוני|שידורי הניסיון של הערוץ השני]], הלכה וירדה רווחיות בתי הקולנוע בישראל. כבר במהלך שנות השמונים נמכרו חלק מבתי הקולנוע למפיצי הסרטים ולא פרנסו יותר את הגורמים המתווכים בין המפיצים לקהל. בתי הקולנוע גם החלו להתחלק לאולמות קטנים ולצאת ממרכזי הערים.
 
על רקע זה, קולנוע אוריון פוצל באמצע שנות השמונים לחמישה אולמות קולנוע ולמסעדה בשם "גן אוריון." האיכות הטכנית של הקולנוע ירדה והוא זכה לביקורות קשות ב[[מקומון|מקומונים]]. הבידוד האקוסטי של בית הקולנוע לקה בחסר, חלק מצוות ההקרנה היה בלתי מיומן וכלל תלמידי [[בית ספר תיכון]], המקרנות סבלו מ[[עייפות החומר]] ומתיקונים זולים ומכיוון שצוות המקרינים והמכונות שחקו את עותקי הסרטים, המפיצים החלו לשלוח לאוריון את העותקים הבלויים ביותר של סרטיהם. מעבר לזאת, בשנים מהאולמות שבמתחם אוריון, אולמות "אור 4" ו-"אור 5", מבנה האולם פגם באיכות התמונה (הקרנה בתיווך מראה אלכסונית שאפשרה מיקוד חד רק במרכז המסך) וממדיו הקטנים של אולם "אור 5" הדביקו לו את הכינוי "קופסת נעליים."
 
בשנת [[1987]] הוביל [[ארנן יקותיאלי]] מאבק למען פתיחת [[בית קולנוע|בתי קולנוע]] ב[[שבת]] בירושלים. יקותיאלי ארגן הפגנות גדולות למען פתיחת בתי הקולנוע ודיבר אל לבם של בעלי בתי הקולנוע שינצלו את המומנט הפרסומי של ההפגנות כדי לפתוח את בתי הקולנוע בשבת. בתי הקולנוע אוריון, אורנע ו[[בית אגרון]] אכן נפתחו בשבתות, אך כדי לא להפר את צו ה[[עירייה]], הפתיחה הוגדרה כפעילות של מועדון חברים. הראשון ביניהם להיפתח בשבת היה בית אגרון. כדי לשמור על מתכונת "מועדון חברים" ניתנה במקום הרצאה של עשר דקות מתחום הקולנוע לפני הקרנתו של כל סרט בשבת. בית אגרון התמיד בנוהל זה במשך כמה חודשים עד שלבסוף נזנחה ההרצאה. השני מבין בתי הקולנוע שנפתח בשבתות היה אורנע. גם באורנע היו הרצאות לפני הסרט ובפעם הראשונה שהוא נפתח קוני הכרטיסים מלאומילאו גם טופס חברות. אולם, נהלים אלה נזנחו באורנע כעבור שבועות בודדים. באוריון ניתנה רק בשבוע ההקרנות הראשון הרצאה לפני הסרט. ההרצאה עסקה ב[[כפייה דתית בישראל|כפייה דתית]] וניתנה על ידי ארנן יקותיאלי.
 
בסוף שנות השמונים חולק גם קולנוע אורנע לשניים וחציו הפך למזנון ומאפייה בשם "קורסונט". צופי אורנע נאלצו לשבת באולם צר וארוך ולראות את המסך מרחוק כאשר במהלך כל הסרט בא לאפם ריח מאפה עז. בהמשך חולק גם חציו של אורנע שעדיין נותר אולם קולנוע לשני אולמות וגם חלק מהאולמות של אוריון חולקו לאולמות קטנים יותר. באמצע שנות התשעים, אזור [[המשולש (ירושלים)|מרכז העיר ירושלים]] שבו נמצא קומפלקס הקולנועים אוריון-אורנע איבד מיוקרתו לטובת [[קניון ירושלים]], מתחם הקולנעים נסגר וחלקו הפך לסניף של [[מקדונלד'ס]].