שיעול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 6:
 
=== '''גורמי השיעול:ׁׂ''' ===
==== '''שיעול הנגרם על-ידי הצטננות ושפעת''' ====
הן הצטננות והן שפעת נגרמות על ידי זיהום נגיפי, ואחת התגובות של הגוף על כך היא ייצור כמות גדולה יותר של [[ריריות|ריר]] באף ובדופן הריאות. מסיבה זו אין המנגנון הרגיל לטיהור דרכי הנשימה יכול לפעול כראוי, ועלינו להיעזר בשיעול.
 
השיעול הקשור בהצטננות מציק לנו בעיקר בבוקר. הסיבה לכך היא, שהריר אשר מצטבר באף נוטה להצטבר במשך הלילה בירכתי הגרון ולהסתנן אל תוך הקנה. בבוקר אנו משתעלים חזק כדי לטהר את דרכי הנשימה מן [[ליחה|הליחה]]. כמו כן תופעה שכיחה היא, שהשיעול נמשך גם אחרי שנעלמו שאר סימני ההצטננות; לעיתים נזקקות הריאות לשבוע או שבועיים, עד שהם מתנקות כליל.
 
==== '''הטיפול: ''' ====
 
האמצעי הטוב ביותר להקלת שיעול שמהצטננות [[שפעת|ושפעת]] הוא שאיפת אדים.
[[File:Amir11.jpg|thumb|'''שאיפת אדים עוזרת בדילול הליחה'''|260x260px]]
 
האדים מדללים ומרככים את הריר, וכך יכול החולה לסלקו ביתר קלות על ידי השיעול. תכשיר פשוט אך יעיל עד להפתיע הוא מים חמים, שהוכנסו לתוכם כמה גבישי [[מנתול|מֶנתול]] (מלועזית: Menthol) או חו
 
תכשיר פשוט אך יעיל עד להפתיע הוא מים חמים, שהוכנסו לתוכם כמה גבישי [[מנתול|מֶנתול]] (מלועזית: Menthol) או חומר דומה שאפשר להשיגו בכל בית מרקחת או כמה עלים מצמח ה[[נענע]],
מר דומה שאפשר להשיגו בכל בית מרקחת או כמה עלים מצמח ה[[נענע]], יש לשאוף את האדים במשך חמש עד עשר דקות, לפחות פעמים ביום, כשמגבת מכסה הן את הראש והן את הקערה, כדי להקטין ככל האפשר את התפזרות האדים בחלל החדר.
 
מר דומה שאפשר להשיגו בכל בית מרקחת או כמה עלים מצמח ה[[נענע]], יש לשאוף את האדים במשך חמש עד עשר דקות, לפחות פעמים ביום, כשמגבת מכסה הן את הראש והן את הקערה, כדי להקטין ככל האפשר את התפזרות האדים בחלל החדר.
[[File:Lemon amir.jpg|thumb|'''סירופ לדילול הליחה'''
'''מכיל שתי כפיות דבש וכפית מיץ לימון בכוס מים חמים'''
שורה 25 ⟵ 28:
 
אם השיעול מלווה בשריקה או בכאבים בחזה, או שבמהלכו נפלט כיח ירקרק או בגון החלודה, כי אז יש לפנות לרופא. סימנים אלה מעידים על זיהום בריאות, העלול להתפתח לדלקת סימפונות חריפה.
 
==== '''← שיעול שסיבתו דלקת סימפונות חריפה''' ====
יש שזיהום נגיפי קשה במיוחד בריאות גורם להצטברות ריר כה רב, עש שחיידקים מתחילים להתרבות בו. בסופו של דבר גורם הריר הזה חסיה בזרימת האויר דרך הסימפונות אל הריאות. מחלה זו נקראת "דלקת סימפונות חריפה".
 
בדרך כלל מתחיל החולה לפלוט בשיעול ליחה סמיכה, צהובה או ירקרקה, ולעיתים מלווה הדבר כאבים ונשימה שורקנית. מלבד אי הנעימות שבשיעול עצמו, מרגיש החולה הרגשה כללית רעה.
 
'''הטיפול:'''
 
דלקת הסימפונות החריפה חולפת בדרך כלל לגמרי בעזרת טיפול אנטיביוטי. להקלת ההרגשה הרעה אפשר לנקוט את הטיפול המומלץ לעיל.
 
מחלות רבות גורמות לשיעול. זיהומים [[חיידקים|חיידקיים]] או [[נגיף|נגיפיים]] גורמים במקרים רבים נזק לשעריות המכסות את הדפנות הפנימיות של הריאות. תפקידן העיקרי של השעריות הוא לפזר ולסלק את ה[[ריר]] אותו מפרישים [[תא]]י הריאה. בריר נלכדים באופן שגרתי [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] וחלקיקים אחרים (כגון [[אבק]] ועשן). כשהשעריות ניזוקות ופעולתן נפגמת, מצטבר ריר מזוהם בריאות; דבר זה מקשה על ה[[נשימה]] וגורם ל[[רפלקס]] השיעול. בין המחלות הגורמות לשיעול אופייני ניתן למנות את [[דלקת ריאות|דלקת הריאות]] ואת ה[[סיסטיק פיברוזיס]].