מסע הצלב הרביעי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 13:
אחרי כישלונו של [[מסע הצלב השלישי]], היה באירופה עניין מועט במסע צלב נוסף כנגד ה[[אסלאם|מוסלמים]]. ירושלים נשלטה על ידי [[השושלת האיובית]], ששלטה בכל [[סוריה]] ומצרים, חוץ מבמספר ערים על קו החוף שנשארו בשליטת [[ממלכת ירושלים]] הצלבנית, שמרכזה היה כעת ב[[עכו]].
 
האפיפיור [[אינוקנטיוס השלישי]] ירש את האפיפיורות ב-[[1198]], ודרישת מסע-צלב נוסף הייתה מטרת כהונתו. קריאתו נתקלה בהתעלמות גדולה בין שליטי אירופה: הגרמנים נאבקו נגד האפיפיור, ו[[אנגליה]] ו[[צרפת]] היו שקועות במלחמות אחת כנגד השנייה. עם זאת, בעקבות קריאתו של פולק מנאולי, אורגן לבסוף צבא צלבני בצרפת ב-[[1199]]. המנהיג המקורי שייועד למסע נהרג ב-[[1200]] והוחלף על ידי רוזן [[איטליה|איטלקי]], [[בוניפציו ממונפראט]]. בוניפציו והמנהיגים האחרים שלחו שליחים ל[[ונציה|וונציה]], [[גנואה]] וערי-מדינה אחרות כדי להסדיר חוזה משלוח למצריםל[[מצרים]], מטרת המסע. גנואה לא התעניינה, אבל ונציה הסכימה להעביר 33,500 צלבנים ו-4500 סוסים, מספר שאפתני ביותר. ההכנות לחתימת ההסכם נערכו שנה שלמה, שבה הוונציאנים בנו הרבה ספינות ואימנו את החובלים שלהן, ובו זמנית ניהלו את עסקי המסחר של עירם.
 
==ההתקפה על זארה==