רשות שופטת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←עצמאות |
|||
שורה 5:
תפקיד נוסף של הרשות השופטת הוא להוות אמצעי ביקורת וריסון לשלטון, להגן על אזרחי המדינה מפני הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, ולהבטיח את חירויות האדם ואת השמירה על [[דמוקרטיה|המשטר הדמוקרטי]].
לשם כך במדינות רבות קיים בית משפט נפרד לענייני חוקה, שבסמכותו לפסול חוקים שחוקקה הרשות המחוקקת (ה[[פרלמנט]], הוא ב[[ישראל]] [[הכנסת]]) אשר סותרים את [[חוקה|חוקת המדינה]] ולמנוע מדיניות בלתי חוקתית של [[הרשות המבצעת]]. עצמאותה של הרשות השופטת היא מהיסודות החשובים ביותר לשלטון החוק במדינה דמוקרטית.
החוק מחייב את כל רשויות השלטון והאזרחים במדינה. כולם שווים בפני החוק, ומי שעובר על החוק חלים עליו כללי העמדה לדין והענשה. הרשות השופטת מגנה על שלטון החוק במדינה על ידי כך שבתי משפט פועלים על פי חוק ומיישבים סכסוכים, מבקרים את חוקיות פעולות השלטון ומגנים על האזרחים.
בסמכות הרשות השופטת לפרש חוקים וליצור [[אקטיביזם שיפוטי|חקיקה שיפוטית]] כאשר מתגלה העדר חוק חד-משמעי ומפורש, וזאת נעשית על-פי העקרונות והערכים של המדינה כפי שהם נקבעו בחוקה. ישנה מחלוקת לגבי מידת סמכות זו.
שורה 11 ⟵ 13:
=== בישראל ===
מערכת בתי המשפט בישראל
בישראל ישנם שתי מערכות שפיטה: מערכת של בתי משפט רגילים (שלום, מחוזי, עליון), ומערכת בתי המשפט המיוחדים למשל בתי דין דתיים, בתי דין צבאיים, בית המשפט לתעבורה, בית משפט לעבודה ועוד.
בתי המשפט הרגילים פועלים ב3 רמות: בית משפט השלום (ערכאה ראשונה), בית משפט מחוזי (ערכאה שנייה) ובית המשפט העליון הוא הגוף העומד בראש ההיררכיה של הרשות השופטת בישראל. הוא משמש הן כ[[בית המשפט הגבוה לצדק]] לעתירות נגד רשויות השלטון והן כבית המשפט הגבוה לערעורים (על פסיקת בית משפט השלום והמחוזי). מכיוון שבישראל אין [[חוקה (ישראל)|חוקה]], אין בית משפט נפרד לענייני חוקה. במקרים שבהם מתגלה העדר חוק חד משמעי ומפורש, בית המשפט העליון יוצר חקיקה שיפוטית בהתאם לאופי של מדינת ישראל כפי שנקבע ב[[מגילת העצמאות]] ובחוקי היסוד.
==עצמאות==
| |||