הסכסוך בצפון אירלנד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיאור חדשותי |
מ ←היסטוריית העימות: עריכה |
||
שורה 40:
== היסטוריית העימות ==
ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]], על רקע [[אבטלה]] כבדה, בעיקר של קתולים, ביקש ראש ממשלת צפון אירלנד, [[טרנס או'ניל]] (Terence O'Neill) ליצור חברה שיוויונית יותר בצפון אירלנד. הניסוי עורר תסיסה בקרב הפרוטסטנטים הלויאליסטים ובראשם המנהיג הדתי [[איאן פייזלי]] (Ian Paisley) וב-[[1966]] הוקם מחדש [[כוח המתנדבים מאלסטר]] (שנטל לעצמו את שמו של הכוח ממלחמת העולם הראשונה) כמיליציה לשם הגנה על האיחוד ועל הפרוטסטנטים ואנשיו גוייסו ככוח עזר למשטרה תחת הכינוי B-specials. מנגד ניסו אירים-לאומיים להקים בצפון אגודת זכויות אזרח שתבעה שיוויון זכויות לקתולים.
ב[[יום ראשון]] ה-[[30 בינואר]] [[1972]] ירו [[הרגימנט המוצנח (בריטניה)|צנחנים בריטים]] למוות ב-14 גברים ונערים קתולים לא חמושים, לאחר מצעד למען [[זכויות אדם]] בשכונת העוני [[בוגסייד]] בעיר דרי. יום זה, שזכה לכינוי "[[יום ראשון העקוב מדם]]" היה אירוע מכונן אשר הביא לתחילתן של 30 שנות [[אלימות]] בצפון אירלנד שהשפיעו על בריטניה כולה ומכונות "הצרות". הקתולים החיו את מפלגת השין פיין בצפון ואת הצבא האירי הרפובליקאי (IRA). ב-[[21 ביולי]] 1972 ביצע ה-IRA סדרה של פעולות טרור. 22 פצצות שהוטמנו הרגו 9 בני אדם ופצעו קשות יותר מ-130 במה שכונה "[[יום שישי העקוב מדם]]". בכך נפתחה סדרת אירועים אלימים בעיקר בבלפאסט, בין שתי המיליציות, ה-IRA וכוח המתנדבים מאלסטר, שזכו שתיהן לתמיכה סביבתית מקהילותיהם. בתווך ניצב כוח השיטור הצפון אירי הדל וכוחות צבא בריטניה, שמשימתם נתפסה על ידי היוניוניסטים כאבסורדית - כוח בריטי המספק הגנה ללאומנים אירים רפובליקאים מפני פטריוטים בריטים אמיתיים.
| |||