קופת מעות ארץ הקודש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ראו גם |
מ ←רקע: תקלדה |
||
שורה 1:
'''קופת מעות ארץ הקודש''' היה מנגנון איסוף "מעות ארץ ישראל" מאת האשכנזים בארצות הגולה בעיקר מ[[רוסיה הלבנה]] למען היישוב האשכנזי ב[[ארץ ישראל]] שהיה אז בעיקרו מקרב החסידים. נוסד על ידי רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]] תקופה קצרה אחרי [[עליית החסידים]] הגדולה ב-1777<ref>קופת מעות ארץ הקודש נזכרה כבר באיגרת של מנחם מנדל מוויטבסק, [[ד באדר]] [[תקמ"ב]] (ליקוטי אמרים, איגרת ה{{מקור|יהיה מבורך אם תציין את שנת ההדפסה של הספר ושמודבר בספר שונה או פרטים על הספר ועורך הספר כדי שידעו מה מדובר}}) </ref>. בראשות המגבית בחו"ל עמד רבי [[שניאור זלמן מלאדי]] מייסד [[חסידות]] [[חב"ד]].
==רקע==
לאחר [[עליית החסידים]] לארץ ישראל, הקים אחד ממנהיגי העלייה [[מנחם מנדל מוויטבסק]] שהיה מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]] את קופת מעות ארץ הקודש. לקופה זו תרמו יהודים מארצות הגולה בעיקר מ[[רוסיה הלבנה]] ומאוחר יותר גם מדינת [[ווהלין]] באמצעות גבאי צדקה מקומיים
בראשות המוסד מעות ארץ הקודש בגולה, שב[[רוסיה הלבנה]], שימשו רבי [[ישראל מפולוצק]], רבי יששכר בער מלובביץ' ורבי [[שניאור זלמן מלאדי]]<ref>איגרות בעל התניא עמ' ח-ט</ref> עד שנת [[תקמ"ו]]<ref>איגרות בעל התניא, עמ' כו-כז</ref> שאז הוכתר רבי שניאור זלמן מלאדי על ידי רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי [[אברהם מקליסק]] למנהיג של חסידי רוסיה הלבנה, הגבאי הראשי היה רבי יעקב מסמיליאן<ref>נזכר לראשונה בתפקיד זה באיגרת של מנחם מנדל מוויטבסק מחודש [[אדר]] [[תקמ"ב]] ([[1782]]) (יעקב ברנאי, [http://www.hebrewbooks.org/21741 איגרות חסידים מארץ ישראל], עמ' 93). האזכור האחרון המתוארך משנת [[תקס"ה]] (1805), [[ספר התניא|אגרת הקודש]] עמ' קכח.</ref>.
|