שדמות דבורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מה קרה לשערה בתוספת מקור
ישעיהו פרס
שורה 11:
|אתר אינטרנט=http://www.shadmot-dvora.co.il|
}}
'''שדמות דבורה ''' הוא [[מושב עובדים]] ב[[גליל התחתון]], 3 ק"מ מצפון מזרח ל[[כפר תבור]], בצד הכביש [[כפר תבור]]-[[יבנאל]]. משתייך ל[[מועצה אזורית הגליל התחתון]]. כמו כן משתייך ל[[תנועת המושבים]].
 
==רקע==
המושב נוסד בערב [[שבועות]], ה' סיון [[ה'תרצ"ט]] ([[23 במאי]] [[1939]]) על אדמות שקנתה [[פיק"א]] ב[[שנות העשרים]] מהכפר ה[[פלסטינים|ערבי]] [[שג'רה]] (שערה).{{הערה|אריה ביתן, '''תמורות יישוביות בגליל התחתון המזרחי 1800 - 1978''', [[יד יצחק בן צבי]], 1982, עמ' 159}}. תושבי שערה עזבו את היישוב לאחר שאדמותיהם נרכשו על ידי פיק"א.{{הערה|אריה ביתן, '''תמורות יישוביות בגליל התחתון המזרחי 1800 - 1978''', [[יד יצחק בן צבי]], 1982, עמ' 105}} הוא נוסד כמושב בהתיישבות [[חומה ומגדל]] על ידי ארגון "עומר", שנוסד שבועיים קודם לכן{{הערה|שם=עומרבשערה}} על ידי חלק מחברי המושב השיתופי [[מולדת (יישוב)|מולדת]], עיקרם עולים מ[[גרמניה]], ששאפו לחיות ב[[מושב]] עובדים ולא הסכימו לבחירה של שאר אנשי "מולדת" להיות [[מושב שיתופי]]{{הערה|{{דבר||יום שבע העליות|1939/05/30|00300}}}}. תחילה נקרא היישוב בשם "עומר" כשם הגרעין שהקימו, אולם בהמשך שונה שם היישוב ל"שדמות דבורה" על שם [[דורותי דה רוטשילד|דורותי (דבורה) דה רוטשילד]] אשת [[ג'יימס דה רוטשילד|ארמנד ג'יימס דה רוטשילד]] שכיהן כנשיא [[פיק"א]] (לאחר שמונה לתפקיד זה ב-[[1924]] על ידי אביו הברון [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד]]), שמכספו נקנתה אדמת המושב, וגם כשם [[דבורה הנביאה]], שבאזור זה כינסה את [[שבטי ישראל]] למלחמה ב[[כנען|כנענים]].
 
לאחר שנה מהעלייה על הקרקע קיבלו המתיישבים הודעה ששנת החכירה הסתיימה ועל כן לא קיבלו המתיישבים סיוע מפיק"א או מהמוסדות הלאומיים. החכירה הזמנית חודשה משנה לשנה, ובשנה החמישית אושר המושב על ידי פיק"א{{הערה|שם=עומרבשערה|{{דבר||עומר בשערה|1945/08/10|00402}}}}. באוגוסט 1941 היו במושב כ-50 נפש, כולל חמישה ילדים{{הערה|{{דבר|[[יוסף שפירא (עיתונאי)|יוסף שפירא]]|ארגון עומר בשערה|1941/08/18|00205}}}}.
 
לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] הוחל בבניין 40 בתים במקום על ידי פיק"א. לצורך כך החומה פורקה ושמשה כחומר לבניין{{הערה|{{דבר||שדמות דבורה|1945/11/11|00309}}}}. הבתים נחנכו בסוף מאי 1946{{הערה|{{דבר||40 בתים נחנכו בשדמות דבורה|1946/06/02|00120}}}}. המושב חולק ל-50 נחלות של 100 דונם, 40 הוקצו למתיישבים ועוד עשרה חיכו לחיילים משוחררים.
 
בחודש טבת [[ה'תשי"ד]] מנה המושב 250 נפש ושטח אדמתו היה 7,000 דונם אדמת מזרע, מהם 4,000 של פיק"א ו-3,000 של [[קק"ל]].{{הערה|[[ישעיהו פרס]], '''אנציקלופדיה ארץ־ישראל''', הוצאת ראובן מס ירושלים, 1955, כרך ד, עמ' 892, הערך "שדמות דבורה".}}
 
במהלך [[שנות השבעים]] הופשרו קרקעות לבנייה במסגרת הרחבת המושב בחלקו הדרומי של המושב ונמכרו לבני התושבים הוותיקים של היישוב כמו גם לתושבים חדשים.