ACT UP – הבדלי גרסאות

אקט אפ נוסדה באופן רשמי בשנת [[1987]]. מרכז שרותי הקהילה [[הומוסקסואליות|ההומו-לסבית]] ב[[ניו יורק]]. [[לארי קרמר]] התבקש לדבר במסגרת כנס נואמים, והרצאתו מרובת המשתתפים עסקה בפעולה הנדרשת למאבק באיידס. קרמר דיבר כנגד ארגון "משבר הבריאות של הגברים הגאים", ארגון שאותו הקים אך פרש ממוצעתממועצת המנהלים שלו ב-1983 אותו הוא הציג כחסר יכולות פוליטיות. לפי דאגלס קרימפ, הציג קרמר את השאלה הבאה בפני שומעיו : "האם אנו רוצים להקים ארגון חדש שיוקדש לפעילות פוליטית?" בתשובה נענה מן הקהל ב"כן!" מהדהד. כ-300 אנשים נפגשו ימים מספר לאחר מכן להקמת הארגון.

ב-24 במרץ [[1987]] 250 פעילי אקט אפ הפגינו מול ב[[וול סטריט]] ו[[ברודוויי (רחוב)|ברודוויי]], בדרישה לנגישות גבוהה יותר ל[[תרופה|תרופות]] נסיוניות לאיידס ולמדיניות ברורה יותר למאבק במחלה. מאמר מאת לארי קרמר המפרט חלק מדרישות המוחים פורסם ביום שלפני כן ב[[ניו-יורק טיימס]]. 17 מחברי הארגון [[מעצר|נעצרו]] במהלך ההפגנות.

ה[[קרדינל]] ג'ון ג'וזף אוקונור ה[[ארכיבישוף]] של ניו-יורק מטעם ה[[הכנסייה הקתולית|כנסייה הרומית-קתולית]], הביע עמדות פומביות כנגד [[הפלה מלאכותית|הפלות]], הומוסקסואליות וכנגד חינוך ל[[מין בטוח]] בבתי הספר הציבוריים בעיר והפצה של [[קונדום|קונדומים]]. ארגון אקט אפ פתח במחאה כנגד הכנסייה ב-10 בדצמבר 1989 ברחוב ה[[קטדרלה של סנט פטריק]] בניו יורק. כ-4500 מפגינים שגויסו על ידי אקט אפ ועל ידי ארגון "WHAM!" (ארגון הפעולה למען בריאות האישה בניו-יורק) התאספו סביב לכנסייה. כמה עשרות פעילים פרצו אל תוך הכנסייה תוך שהם מפריעים ל[[מיסה]], צועקים סיסמאות מחאה ואחדים מהם נשכבים במעברים. מפגין אחד לקח "[[לחם קודש]]" שבר אותו והשליך אותו על הריצפה. בהפגנה זו נעצרו 111 מפגינים. הוגשו מספר תביעות מינוריות, רובן הסתכמו בעונשי [[עבודות שירות]]. מספר פעילים שסירבו לקבל את הדין נעצרו אולם לא ריצו זמן מאסר.

הפעולה בכנסיית סנט פטריק גונתה על ידי מספר אמצעי תקשורת, וכן על ידי ראש העיר אדוארד קוך כפעולה מיליטנטית וחסרת כבוד. תגובת הארגון הייתה כי "אמצעי התקשורת בוחרים להתמקד, תוך כדי עיוות, במעשה המחאה האישי של מפגין קטוליקתולי בודד בו היה מעורב לחם קודש". אף על פי כן גם ארגוני להט"ב נוספים גינו את הפעולה כמטופשת, ואחד ממנהיגי הארגון אף גרס כי פעולה זו הייתה "כישלון מוחץ, אנוכי ומונע מאגו".

האירוע הושווה מאוחר יותר למחאתן של חברות להקת "[[פוסי ריוט]]" ה[[רוסיה|רוסיות]] שנעצרו לאחר שביצעו הופעת מחאה מתוקשרת כנגד [[הפטריארך של מוסקבה]] וקשריו עם שילטון [[ולדימיר פוטין|פוטין]] בקטדרתבקתדרת "ישוע המושיע" ב[[מוסקוה]]. ברשתות הרדיו "חירות" ו"אירופה החופשית" השוו את מעשיהן למאמץ של פעיליי המאבק באיידס בשנות ה-90 בארצות הברית.

בדצמבר 1991 פעילי סניף [[סיאטל]] של אקט אפ חילקו מעל 500 ערכות "מין בטוח" מחוץ ל[[בית ספר תיכון|בתי ספר תיכוניים]] בעיר. הערכות הכילו בין השאר חוברת שכותרתה "כיצד לזיין בטוח", אשר הייתה מאויירת, בין השאר באיור של [[מין אוראלי]] בין גברים. בעקבות כך חוקק [[בית המחוקקים]] של וושינגטון אתץאת חוק ה"מזיק לקטינים" האוסר חלוקת חומרים בעלי אופי מיני לקטינים.

בינואר 1988, פעילי אקט-אפ ערכו את ההפגנה הראשונה מול משרדי מחלקת שירותי הבריאות והאנוש של [[בוסטון]], בתגובה לעיקוביםלעיכובים וה[[בירוקרטיה]] שמנעו את ההיתרים לשימוש בתרופות לטיפול באיידס.

אקט אפ היה בנוי בתחילה כארגון פעולה [[אנרכיזם|אנרכיסטי]] ללא מנהיגות מובהקת. הדבר היה מכוון מצידו של מייסד הארגון לארי קרמר. הארגון היה מורכב וועדות, כאשר כל ועדה הייתה מדווחת ל"וועדה המתאמת" אחת לשבוע. הצעות ופעולות הובאו בדרך כלל לדיון בוועדה המתאמת ולאחר מכן להצבעה, אולם גם כל וועדה בניפרדבנפרד יכלה להצביע עליהן בכל זמן. גרג ברודווייץ' (Gregg Bordowitz), פעיל בארגון בתחילת דרכו תיאר את התהליך: ""כך פועלת עבודה פוליטית עממית ו[[דמוקרטיה|דמוקרטית]]. במידה מסוימת, זה איך שפוליטיקה דמוקרטית אמורה לעבוד באופן כללי. אתה משכנע אנשים בתוקפובתוקפם של הרעיונות שלך. אתה צריך לצאת לשם ולשכנע אנשים". על אף השאיפה למבנה אנרכי ודמוקרטי, נותרו אנשים מסוימים בארגון בעלי יכולת גבוהה יותר להציג את דיעותיהם ולגונן עליהן. לארי קרמר "תוייג" פעמים רבות כ"מנהיג" הראשון של הארגון. ככל שהארגון התבגר, כך קמו בתוכו יותר קבוצות קטנות שדחפו להצגת הרעיונות שלהן, ו"ההנהגה" התחלפה באופן תדיר ולעתים בפתאומיות.