הלהקה הצבאית הארצית – הבדלי גרסאות

במאי 1948 החל מופע הבכורה של הלהקה ("תוכנית א'"), שהורכבה מקטעים מוכרים אותם קיבצו שחקני הלהקה, והם החלו להופיע בהצלחה רבה בקרב החיילים הלוחמים ברחבי הארץ. לאחר כחודשיים וכ-80 הופעות הלהקה התפצלה. חברי הצ'יזבטרון עזבו אותה והקימו מחדש את להקתם{{הערה|מפקד הצ'יזבטרון, [[חיים חפר]], סיפר על כך: "ראיתי שהחבר'ה - שייקה אופיר, נעמי פולני והאחרים - אומללים והחלטתי לעשות מעשה. נסעתי ליגאל אלון (אז מפקד הפלמ"ח) כדי לברר איתו מה עושים. והוא ענה: 'גנבו לך (את הלהקה)? - תגנוב אותה בחזרה!'. (מתוך: [http://archive.is/pyxC#selection-1865.0-1860.8 ה' באייר שלי: חיים חפר] באתר [[מוטק'ה]])}}, ואילו חברי "המשמרת הצעירה" הקימו במטה חזית המרכז את [[להקת איילון]]. מי שנותר הם צעירי "הבימה" שאליהם הצטרפו שחקניםאמנים נוספים. הלהקה התפצלה בהופעותיה לשתי חוליות שפעלו בעיקר בנפרד, אך גם התאחדו בחלק מההופעות.

תוכניתה השנייה של הלהקה, בבימויה של [[פאני לוביץ']] נקראה "אין ספק". בתוכנית זו בוצע לראשונה השיר "[[דוד צ'רקסקי|דודו]]" של [[חיים חפר]], שהפך לשיר זיכרון ידוע{{הערה|חפר ניסה לשכנע את [[שלמה בר שביט]] ו[[אליקום שפירא]] לעבור לצ'יזבטרון. בלהקה הארצית קמה צעקה על כך, ובתמורה עשה עמם חפר עסקת חליפין: תמורת שני האישים הוא נתן להם את השיר "דודו" שהוזמן להצגה "[[הוא הלך בשדות]]" ולא נכלל בה לבסוף (מתוך הספר "הצ'יזבטרון אם הלהקות הצבאיות" עמ' 94).}} שהפך לשיר זיכרון ידוע. הלהקה התפצלה בהופעותיה לשתי חוליות שפעלו בעיקר בנפרד, אך גם התאחדו בחלק מההופעות. חולייה ב' העלתה את התוכנית "השיירה העליזה" שהצליחה מאוד.

במרץ [[1949]] העלתה הלהקה הצגה בשם "ארבעה שיצאו" שעסקה ב[[עולה חדש|עולים חדשים]] שמגיעים לישראל. ההצגה נחלה כישלון והובילה, יחד עם עזיבת כמה משחקני "הבימה" לטובת ההצגה "[[בערבות הנגב]]", להתפרקותה של הלהקה הארצית{{הערה|1=[http://www.zemereshet.co.il/article.asp?id=19 הלהקה הצבאית הארצית] באתר [[זמרשת]]}}.