הבדלים בין גרסאות בדף "תל חי (אוניית מעפילים)"

 
=== המעפילים ===
736 המעפילים נאספו בנמל לה-סיוטה (La Ciotat). 548 מעפילים הגיעו משבדיה לבלגיה כפליטים, השאר מצרפת. מהם כ- 300 אנשי תנועת נוחם, שייעדו את עצמם להתיישבות העובדת, וכן כמה מ[[אגודת ישראל]] ומה[[רוויזיוניסטים]], 70 – מ[[חבר קבוצותהקבוצות]], 70 – מ[[הקיבוץ המאוחד]], 70 – מ[[העובד הציוני]], 45 – מ[[השומר הצעיר]], 40 – מ[[הפועל המזרחי]]. מבין המעפילים מצרפת: 120 יועדו להתיישבות, 18 – מהשומר הצעיר, חמישה – מחבר הקבוצות, 55 – מקיבוץ המאוחד, 32 – מהחלוץ הצעיר, שבעה – מפועלי ציון. כן היו רוויזיוניסטים ו{{ה|ציונים[[הציונים כלליים}}הכלליים]], בגילאי 17-{{כ}}35 בערך.
בבלגיה היו שני מקומות ריכוז למעפילים. האחד בעיר אנטוורפן, בבניין ששימש מושב זקנים יהודי, שם היו כ- 350 איש, שבילו במקום כ- 3 חודשים. במרסיי היה מחנה פליטים גדול שבו רוכזו כל הבאים. במחנה הזה היו גם אנשי [[ההגנה]]. מחנה נוסף היה בטירה נטושה בעיירה סיוטה. יהודי צרפתי סיפק את הציוד והמזון למחנה. בתחילת פברואר 1946, הועברה קבוצה מבלגיה במשאיות של הבריגדה למרסיי. המעפילים הגיעו ברגל מהטירה לנמל. ב- 17 במרץ בשעה 09:30 החלה העלאת מעפילים לסיפון האונייה, שהסתיימה עד 17:00.
המעפילים עלו לספינה בקבוצות על פי שיוך וההיכרות. מיד נכנסו לתאים שהוכנו. ונקבעו אחראים להגשת מזון, לניקיון ולפעילות חברתית.
 
=== ההפלגה ===
הפליגה מנמל [[מרסי]] ב-[[17 במרס]] [[1946]] ועל סיפונה 736 [[מעפילים]]. הים היה סוער במיוחד והיא נאלצה למצוא מחסות בבוניפצ'יו ואחר כך ב[[כרתים]]. מפגש שאמור היה להתקיים בלב ים עם האונייה [[אורד וינגייט (אוניית מעפילים)|"וינגייט"]] לא יצא אל הפועל.
משתמש אלמוני