ועידת נציגי העם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''ועידת נציגי העם''' )(ב[[רוסית]]:'''Съезд народных депутатов СССР''') - הגוף השלטוני העליון של [[ברית המועצות]] בשנים [[1989]]-[[1991]].
 
==רקע==
ביולי [[1988]] במהלך ה[[כנס]] ה-19 של [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות]] [[מיכאיל גורבצ'וב]] הכריזעלהכריז על רפוקמה שלטונית. ב-[[1 בדצמבר]] [[1988]] התקבל חוק הבחירות החדש ובוצעו שינוים מתאימים ב[[חוקה]].
 
בסמחות הועידה היה קבלת חוקה ואישור שינויים בחוקה, קביעת כקרונותעקרונות מדיניות פנים ומדיניות חוץ של המדינה, מיונימינוי נציגיםחברים של ב[[סובייט העליון]] ומינוי יושב ראש של הסובייט העליון, אישור מינומינוי ראש הממשלה, יושב ראש בית המשפט העליון, פרקליט המדינה ובחירת וועדתוועדה לשמירת החוקה.
 
הועידה כללה 2250 נציגים לפי מפתח שלהלן:
* 750 נציגים מאושרימאוזרי בחירה בעלי מספר מצביעים שווה.
* 750 נציגים מיחידות מנהליות של ברית המועצות (32 מכול רפובליקה, 11 צכול רפובליקה אוטונומית, 5 מכול מחוז אוטונומי ו-1 מכול נפה אוטונומית)
* 750 ניציגם שנבחרו ע"י גופים ציבוררים שונים מקרב חברי הארגונים.
 
הנציגים נבחרו לתקופה של חמש שנים.
 
==בחירות==
הבחירות נערכו בין [[26 במרץ]]-[[21 במאי]] [[1989]]. לראשונה ב[[ברית המועצות]] זה היו בחירות חופשיות וברוב הקלפיות היה יותר ממועמד אחד. המועמדים פרסמו את המצעה[[מצע]] ומערכת בחירות כללה הופעתם בטלוויזיה. הובטחה הצבעה חשאית. בהתאם לתוצאות הבחירות, בין הנציגים היו 87% של חברי המפלגה ו-13% לא היו שייכים למפלגה.
 
==כינוסיםמושבים==
===הכינוסהמושב הראשון===
הכינוסהמושב הראשון התקיים במאי-יוני [[1989]]. כבר בתחילת הישיבה הראשונה [[מיכאיל גובצ'וב]] נבחר ליושב ראש הסובייט העליון. לראשונה אזרחי [[ברית המועצות]] היו יכולים לשמוע בשידור [[טלוויזיה]] את [[אנדריי סחרוב]] שהיה בין הנבחרים ונהילוניהל מערכת ויכוחים עזה עם [[מיכאיל גורבצ'וב]]. במקביל התנהל ויכוח בנושאים שונים בין [[בוריס ילצין]] לבין [[יגור ליגצ'וב]] שהיה בין הקומוניסטים הבולטים. בין הנבחרים שהשתתפו בכינוסבמושב היו אנשים שבהמשך זכו בתפקידים בולטים כמו [[גברייל פופוב]], [[אנטולי סובצ'ק]] ועוד.
 
בוריס ילצין לא נבחר להרכב של הסובייט העליון, אך ב-[[29 במאי]] אחד מנבחרים העביר לו את מקומו.
 
ביום אחרון של הכינוסהמושב, נציגי תומכי הרפורמות שהיו מעמדתבעמדת מיעט האתרגנו והקימו "קבוצת נציגי העם הבין-אזורית". בראש הקבוצה עמדו [[דמיטרי סחרוב]], [[בוריס ילצין]], [[גברייל פופוב]], [[יורי אפנסייב]] ו[[ויקטור פאלם]].
===הכינוס השני===
הכינוס התקיים בדצמבר [[1989]]. במהלך הכינוס נפטר [[דמיטרי סחרוב]]. בישיבות הכינוס [[בוריס ילצין]] דרש לבטל את הסעיף ה-6 בחוקה , לפיה "המפלגה קומוניסטית מהווה את הכוח המוביל של המדינה". לעומת זאת הרוב הקומוניסטי של חברי הכינוס דגל בחיזק שלטון המרכזי וציין סכנות מפירוק המדינה.
 
===הכינוסהמושב השני===
==הכינוס השלישי==
הכינוסהמושב התקיים בדצמבר [[1989]]. במהלך הכינוסהמושב נפטר [[דמיטרי סחרוב]]. בישיבות הכינוסהמושב [[בוריס ילצין]] דרש לבטל את הסעיף ה-6 בחוקה , לפיה "המפלגה קומוניסטית מהווה את הכוח המוביל של המדינה". לעומת זאת הרוב הקומוניסטי של חברי הכינוסהועידה דגל בחיזק שלטון המרכזי וציין סכנות מפירוקשל פירוק המדינה במידה ורפורמות יימשכו ללא רסן.
הכינוס התקיים במרץ [[1989]]. הכינוס אישר מינוי של נשיא ברית המועצות ובחר את [[מיכאיל גורבצ'וב]] לתפקיד זה. כמו כן הכינוס ביטל את הסעיף 6 בחוקה. במהלך הכינוס הורגש מעבר של חברי המפלגה קומוניסטית לשורות האופוזיציה. לעומת זאת, מספר חברי [[פוליטביורו]] בגלוי אמרו שדורבצ'וב בוגד במדינה ומביא לפירוקה.
 
==הכינוסהמושב השלישי==
=הכינוס הרביעי==
הכינוסהמושב התקיים במרץ [[19891990]]. הכינוסהמושב אישר מינויתפקיד חדש של נשיא ברית המועצות ובחר את [[מיכאיל גורבצ'וב]] לתפקיד זה. כמו כן הכינוס ביטל את הסעיף 6 בחוקה. במהלך הכינוס הורגש מעבר של חברי המפלגה קומוניסטית לשורות האופוזיציה. לעומת זאת, מספר חברי [[פוליטביורו]] בגלוי אמרו שדורבצשגורבצ'וב בוגד במדינה ומביא לפירוקה.
הכינוס התקיים בדצמבר [[1990]]. במהלך הכיונס הוחלט על ביצוע [[רפרנדום]] בהקשר להמשך קיום של [[ברית המועצות]]. כמו כן סוכם על מינו סגן נשאי ([[גנדי יאייב]]).
 
=הכינוסהמושב הרביעי==
הכינוסהמושב התקיים בדצמבר [[1990]]. במרכז הדיונים היה עתיד [[ברית המועצות]] כמדינה. במהלך הכיונסהמושב הוחלט על ביצוערפורמה נרחבת במבנה המדינה וביצוע [[רפרנדום]] בהקשר להמשך קיום של [[ברית המועצות]]. כמו כן סוכם על מינו סגן נשאינשיא ([[גנדי יאייב]]).
 
==הכינוס החמישי==
הכינוסהמושב החמישי התקיים בספטמבר [[1991]]. הכינוסהמושב התקיים לאחר הרפרנדום בו 76% מהמשתתפים הצבעיו בעד המשך קיום [[ברית המועצות]]. אומנם ההצבעה לא התקיימה ב[[ליטא הסובייטית]], [[לטביה הסובייטית]], [[אסטוניה הסובייטית]], [[ארמניה הסובייטית], [[גאורגיה הסובייטית]] ו[[מולדובה הסובייטית]]. במקום זה בשטח רפובליקות אלו התקיימו הצבעות בהם כעד כ-80% מהמצביעים היו בעד עצמאות הרפובליקות ויציאתם מ[[ברית המועצות]]. המושב אישר "הצהרת זכויות האדם" ואישר תחילת התארגנות להקמת [[חבר המדינות העצמאיות]]. גורבצ'וב הציעה לפזר את הועידה, אך בהצבעת חברי הכינוס הצעתו לא התקבלה.