|
|
|
====חלופות נפגשות: מפלגת הבונד ותנועת הפועלים בארץ ישראל, 1985-1897====
ספרו זה של יוסף גורני עוסק במקביל בתנועת [[הבונד]] ה[[סוציאליזם|סזוציאליסטיתסוציאליסטית]]-[[מרקסיזם|מרקסיסטית]] והאנטי-[[ציונות|ציונית]] ובתנועת העבודה. הבסיס המשותף לדיון בין שתי תנועות מנוגדות אלה, שלכאורה אין שום דבר משותף ביניהםביניהן, היה תפישתן הלאומית, שתי התנועות הכירו בקיומו של עם יהודי. עם כל הפרובלמטיקה של הדבר, ובמיוחד בהתייחס לבונד שכתנועה סוציאליסטית מרקסיסטית הגיעה לעימות עם רוב התנועות הסוציאליסטיות באירופה, במיוחד עם ההנהגה של הסוציאל-דמוקרטיה הרוסית - [[לנין]] ו[[פולכאנוב]], אשר התנגדו לתפישה של הבונד, משום שלא הכירו ביהודים כאומה. הם לא הכירו ביהודים כאומה משום שחסרו את המאפיינים האובייקטיביים של אומה: טריטוריה משותפת, שפה משותפת (לא לכל היהודים בעולם הייתה שפה משותפת), היסטוריה משותפת (כי היו מבוזרים) וכלכלה משותפת - אלה המאפיינים האובייקטיביים של ה[[לאומיות]].
אלו היו שתי החלופות: הבונד ותנועת העבודה הציונית. גורני מכנה אותן חלופות נפגשות מכיוון שאחרי [[השואה]] הכירו שרידי הבונד בזכותם של היהודים למדינה לאומית משלהם. כלומר, הסכימו בלית ברירה לנוכח הטרגדיה שפקדה את העם היהודי ואת תנועתם, כי הציונים צדקו במאבקם להקמת ישות לאומית יהודית בארץ ישראל.
|
