תמס שריר – הבדלי גרסאות

הטיפול מתמקד בעיקר במתן נוזלים אגרסיבי לטיפול בהיפוולמיהב[[הלם#הלם תת-נפחי (היפוולמי)|היפוולמיה]], וכדי "לשטוף" את הכליות מהמיוגלוביןמה[[מיוגלובין]].

בנוסף יש צורך במתן משתנים כדי להוסיף לפעילות ה"ניקוי" של הגוף ומערכת השתן מהרעלנים והמיוגלובין ובכך למנוע [[אי -ספיקת כליות]] וקריסת מערכות.

מתן ביקרבונאט[[ביקרבונט]] כדי להבסיסל[[בסיס (כימיה)|הבסיס]] ולתקן את [[מאזן חומצה ובסיס|מאזן החומציות]] בגוף, דבר שבנוסף להיותו שומר על המואסטזיס גם מקל ומזרז את פעילות הכליות.

יש צורך גם בטיפול לתיקון אלקטרוליטארי[[אלקטרוליט|אלקטרוליטרי]], בהתאם לנזק שנמצא בבדיקות כימיה בדם: מתן קלציום לתיקון ההיפוקלצמיהה[[היפוקלצמיה]], מתן [[אינסולין]] ואינהלציותו[[אינהלציה|אינהלציות]] של [[סאלבוטאמול|ונטולין]] כדי לתקן את ההיפרקלמיהה[[היפרקלמיה]] על ידי ספיחת האשלגן לתאים. ואם התיקון לא מספיק אפקטיבי או שהמצב הוא קשה במיוחד, ניתן גם לספק תיקון אלקטרוליטרי על ידי [[דיאליזה]].

מעבר לכך, במידה וקיימת תיסמונתתסמונת מדור יש צורך בתיקון כירורגי. ברוב המקרים הנזק הפיך ונרפא ספונטנית לאחר ימים או שבועות.