מערות חזן – הבדלי גרסאות

מאז סוף [[ימי בית שני]] ועד תום מרד בר כוכברכוכבא וכן מ[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל]] ועד [[התקופה הערבית בארץ ישראל|התקופה הערבית הקדומה]] התקיים במקום, מעל לפני הקרקע, ישוב, אשר עשה שימוש בחללים התת-קרקעיים לשימושים שונים כגון אחסון ומסתור. החללים התת-קרקעיים הורחבו, חוברו והותאמו לשהיה ממושכת בתקופת מרד בר-כוכבא, אז גם הותקנו מוקדי התעייה ושמירה, חדרי מסתור, [[פיר]]י אוורור ומתקנים חקלאיים-תעשייתיים תת-קרקעיים כגון [[בית בד]]. כן הותקנו לאורך המחילות שקעים ל[[מנורת שמן|נרות שמן]].

במרכז המערכת נמצאות שתי [[מערת פעמון|מערות פעמון]] ומערת [[קולומבריום]], ששולבו באמצעות מחילות במערכת המערות שתחת בתי היישוב. ארבעה חללים תת-קרקעיים שימשו כמחסן לקנקנים, רצפת חדרי האחסון נחצבה בדוגמת שקעים עגולים (כ-150 שקעים בממוצע בחדר) ובאחד מהם נמצאו קנקני [[שמן]] שלמים. תחכום מקימי החדרים מתבטא בכך שנבנו בשיפוע מתון מאד, כאשר בין השקעים מחברות תעלות קטנות המובילות לבור איגום, כך שאם נסדק קנקן, תוכנו היה זורם ונאגר ולא אובד.