טיפול בתנועה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏אתיקה מקצועית: הסרה - מועתק כמעט במדויק מהאתר של יהת, ואינו מתייחס לתחום הספציפי, אלא לכלל מקצועות הטיפול באמנויות ולכן לא צריך להיות כאן.
Yoav Nachtailer (שיחה | תרומות)
אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק
שורה 2:
 
טיפול בתנועה ובמחול עוסק בצמיחה אישית דרך יחסי גומלין בין גוף לנפש והוא מושתת על התפיסה כי הגוף, היציבה והביטוי התנועתי של אדם משקף בעת ובעונה אחת רגשות ודפוסים פנים נפשיים יחד עם דפוסים בין אישיים ו[[תרבות]]יים. שימוש בחוויה תנועתית מאפשרת להביע רגשות שקשה לתת להם ביטוי מילולי.{{הערה|שם=סטנטון|1= Stanton, K. (1992). Dance Movement Therapy in Psychiatry, Routledge London}}{{הערה|שם=שחר לוי|1= שחר לוי, י. (1989).גלוי וכיסוי בלשון הגוף: מבט לעולם הטיפול בתנועה. שיחות. 3(1) עמ' 25-31 }}
לתנועה מגוון משמעויות. ניתן להתייחס למהות התנועה, לאיכות התנועה, להקשרה התרבותי ולהיבטים של תקשורת. ניתן להתייחס לכוונה ולמניע שגורם לביצוע התנועה.{{הערה|שם=לוי|1= Levy, F. (1988). Dance Movement Therapy: A Healing art-Introduction (pp.1-16).American Alliance for Health and Dance }}
{{הערה|שם=לוי|1= Levy, F. (1988). Dance Movement Therapy: A Healing art-Introduction (pp.1-16).American Alliance for Health and Dance }}
 
==היסטוריה==
שורה 45 ⟵ 44:
 
למעשה, התנועה והריקוד שימשו אותה למציאת הדרך לשיפור יעילות הטיפול גם בחולים פסיכוטיים. מעבר להתבססות על מודלים תאורטיים שמדגישים פתולוגיה היא חיפשה את התנועה הפיזית. היא הדגישה את חשיבות האמפטיה התנועתית והשיקוף האמפטי שהיוו את אחת מתרומותיה המהותיות לעולם התרפיה בתנועה. לפי צ'ייס, תנועה היא תקשורת היכולה לסייע לפרט במימוש צרכים רבים.
הידע וההבנה שלה במקצב ובמוסיקה המתלווים לתנועה סייעו לה לפתח את שיטתה שאפשרה לה לעורר חיות אצל המטופלים וליצור מפגשי תנועה משותפים. בטיפול הקבוצתי השתמשה בריקוד ובתנועה ככלי ליצירת אינטראקציה, תקשורת והבעה.{{הערה|שם=לוי מריאן צ'ייס|1= Levy, F. (1988). Dance Movement Therapy: A Healing art-Marian Chace (pp.21-31).American Alliance for Health and Dance }}.
 
=== גישת התנועה האותנטית ===
שורה 52 ⟵ 51:
וייטהאוס רכשה השכלה בשני תחומים עיקריים: ריקוד מודרני בבית הספר בדרסדן וניסיון רב בתחום הפסיכותרפיה היונגיאנית.
היא התעניינה בריקוד ככלי להבעה עצמית וליצירת תקשורת וסברה כי קיימת חשיבות רבה למתן תשומת לב לסימבוליות ולפרשנות האישית שהאדם מעניק לתנועה.
היא שילבה את הנסיון שלה בתנועה וריקוד יחד עם התובנות שלה בניתוח היונגיאני כדי לתאר ולהבין את התנים המובעים בתנועה. היא השתמשה במושג "Movement- in- Depth" כבסיס להתפתחות התנועה האותנטית אותה ייסדה.{{הערה|שם=לוי מארי וייטהאוס|1= Levy, F. (1988). Dance Movement Therapy: A Healing art-Mary Whitehouse(pp.61-74).American Alliance for Health and Dance }}.
 
שיטת התנועה האותנטית מזמינה את האדם הנע להתבוננות פנימית מעמיקה אל תוך עולם הנפש באמצעות תנועה טבעית. הכוונה בתנועה טבעית היא לתנועה שאינה נצמדת לטכניקות תנועה מעולם הריקוד, אלא לכל תנועה הנובעת מהאדם עצמו. ניתן ליישם את השיטה בטיפול פרטני או קבוצתי.{{הערה|שם=סטרומסד ט.|1=סטרומסד ט. (2009) Tina Stromsted Ph.D., MFT (2009): Authentic Movement: A dance with the divine, Body, Movement and Dance in Psychotherapy: An International Journal for Theory, Research and Practice, 4:3, 201-213 }}.
 
=====יישום השיטה=====
האדם הנע/ המטופל, עוצם עיניו כאשר העד/ המטפל צופה בו. לתפקיד העד, הצופה באדם הנע יש ערך תרפויטי חשוב ומרכזי בטכניקה של תנועה אותנטית, העדות מעניקה למטופל תחושה של נוכחות ונראות. האדם הנע רוקד ללא ההנחיה חיצונית של המטפל וללא מוזיקה, אלא מתוך הקשבה פנימית עמוקה לתחושות גוף, רגשות, זיכרונות, דימויים ואימפולסים גופניים. תפקיד המטפל לאפשר למטופל לנוע בחופשיות ללא שיפוטיות וליצור עבורו סביבת תנועה בטוחה. סביבת תנועה בטוחה תיווצר כאשר המטפל מתבונן, מקשיב, מכיל ומאפשר לאדם הנע לנוע בחופשיות וללא שיפוטיות. במהלך התנועה המתנועע מגיב לתחושות, דחפים פנימיים, דימויים וזיכרונות שעולים מהתת מודע. כאשר העבודה מעמיקה, התנועה מתארגנת בדפוסי תנועה מסוימים, בחלקי גוף מסוימים, במקצבים מסוימים ובתבניות מרחביות אופייניות. בהדרגה התנועה מונעת על ידי רגשות ותחושות ופחות על ידי חשיבה מודעת ומתארגנת על פי התפקוד הדומיננטי של האישיות.{{הערה|שם=אדלר ג.|1= Adler, J. (1999). Who is the witness? A description of authentic movement. In P. Pallaro (Ed.)Authentic movement – essays by Mary Starks Whitehouse, Janet Adler and Joan Chodorow. (pp. 141-159). London: Jessica Kingsley. Ch. 12 }}.
 
בסיום התהליך התנועתי המטופל מתבקש להביע בכתב או בציור את שחווה בתנועה. תפקידו של שלב זה לארגן את החוויה התנועתית. בשלב הבא ישתף המטופל את העד/ מטפל שצפה בו וביחד יעבדו את החוויה אשר חווה המטופל. שלב העיבוד הוא שלב חשוב בתהליך הטיפולי וצריך להיעשות ברגישות ומיומנות רבה. העד מגיב לביטויים הגופניים והרגשיים שעלו מתוך התנועה. הוא מתאר ללא פרשנות ושיפוטיות את שראה ומשתף את המטופל בדימויים, תחושות ורגשות שעלו בו תוך כדי הצפייה.
שורה 65 ⟵ 64:
==חלוצות נוספות==
 
* בלנצ' אוואן ( Blanche Evan ) - בשנות ה-40' וה-50' של המאה ה-20, התמחתה בעבודה יצירתית עם ילדים. פרסמה מספר מאמרים בנושא. ברוב שנות ה-60' וה-70' טיפלה במבוגרים נוירוטים. היא סברה כי הריקוד הוא הכלי הטבעי של האדם לחיבור בין גוף לנפש והאמינה כי תרפיה בתנועה יעילה לטיפול באנשים עם נוירוזה.{{הערה|שם=לוי בלנצ' אוואן|1= Levy, F. (1988). Dance Movement Therapy: A Healing art-Blanche Evan(pp.33-49).American Alliance for Health and Dance }}.
 
* ליליאן אספנק ( Liljan Espenak ) - ידועה בזכות אינטגרציה ייחודית ששילבה היבטים פסיכולוגיים אדלרייניים יחד עם תאוריות של טיפול בתנועה. פיתחה את ה"The Movement Diagnostic Test".{{הערה|שם=לוי ליליאן אספנק|1= Levy, F. (1988). Dance Movement Therapy: A Healing art-Lilijan Espenak (pp.51-59). American Alliance for Health and Dance }}.
 
* [[טרודי שופ]] ( Trudi Schoop ) - השימוש של שופ בפנטומימה והומור כדרך התמודדות עם קונפליקטים, הווה אבן דרך ביישום הטיפול בתנועה. שופ יצרה אינטגרציה בין הלמידה והחקירה במהלך התהליך התרפויטי. היא שילבה באופן עקבי את גישותיה עם יצירתיות, גמישות וחקירה. כתוצאה מחקירתה את המשחקיות, ההבעתיות והאינטראקציות היצירתיות עם מטופליה היא פתחה טכניקות חדשניות רבות לתרפיה בתנועה.{{הערה|שם=לוי טרודי שופ|1= Levy, F. (1988). Dance Movement Therapy: A Healing art-Trudi Schoop(pp.75-89).American Alliance for Health and Dance }}.
 
* שרון שייקלין ( Sharon Chaiklin ) - ב-1966 סייעה שייקלין לייסד את American Dance Therapy Association וכיהנה מאוחר יותר כנשיאת ארגון זה במשך כארבע שנים. בשנים 1980-1981 סייעה בפתיחת התוכנית הראשונה בתרפיה בתנועה באוניברסיטת חיפה ישראל. במקביל סייעה באופן דומה לביסוס התוכנית האקדמית בטיפול בתנועה בארצות נוספות ביניהן יפן.{{הערה|שם= שרון שייקלין|1= Lundberg S. (1985) .American journal of Dance Therapy: An Interview with Sharon Chaiklin. Volume 8, number 1 }}.
 
* אירמגרד ברטנייף ( Irmgard Bartenieff ) - ברטנייף יצרה אינטגרציה בין התאוריה של רודולף לאבאן לתרפיה בתנועה. היא התבססה על מיצוי היעילות בתנועה והבעה תנועתית בהתייחס לתנועה במרחב ושילובם עם עבודה מוטורית מאורגנת. פיתחה שישה תרגילי תנועה מרכזיים הנקראים "Bartenieff Fundamentals".{{הערה|שם=לוי אירמגרד ברטנייף|1= Levy, F. (1988). Dance Movement Therapy: A Healing art-Irmgard Bartenieff (pp.137-144). American Alliance for Health and Dance }}.
 
* בט קליש ( Beth Kalish ) - מחלוצות המטפלות בילדים עם צרכים מיוחדים וילדים אוטיסטים.{{הערה|שם=לוי בט קליש|1= Levy, F. (1988). Dance Movement Therapy: A Healing art-Dance Therapy With The Special Child (pp.221-233). American Alliance for Health and Dance }}.
 
* אילין סיגל ( Elaine Siegel ) - מחלוצות הטיפול בתנועה הפסיכואנליטי. מראשוני המטפלות בתנועה שעסקו במחקר. עבדה רבות עם ילדים הסובלים מפוביות שגרמו לבעיות נשימה.{{הערה|שם=לוי אילין סיגל|1= Levy, F. (1988). Dance Movement Therapy: A Healing art-Dance Therapy With The Special Child(pp.221-233).American Alliance for Health and Dance }}.
 
* ג'ואן חודורוב ( John Chodorow ) - פרסמה מספר מאמרים בנושא תרפיה בתנועה. כיהנה כנשיאת התאחדות התרפיה במחול האמריקאית.{{הערה|שם=ג'ואן חודורוב|1= ג'ואן חודורוב, (1990), תרפיה במחול ופסיכולוגיה של המעמקים, "אח" בע"מ. }}.{{הערה|שם=לוי ג'ואן חודורוב|1= Levy, F. (1988). Dance Movement Therapy: A Healing art-The Evolution of West Coast Influences(pp.173-184).American Alliance for Health and Dance }}.{{הערה|שם=לוי פני לואיס|1= Levy, F. (1988). Dance Movement Therapy: A Healing art-The Evolution of West Coast Influences(pp.173-184).American Alliance for Health and Dance }}.
 
* ג'נט אדלר ( Janet Adler ) - עבדה עם ילדים אוטיסטים. הייתה בין הראשונות שביססו את התנועה האותנטית. ב-1981 הקימה וניהלה את בית הספר הראשון ללימודי התנועה האותנטית ע"ש Mary Whitehouse. בהמשך דרכה עבדה עם אוכלוסיית מבוגרים תוך שעשתה שימוש ניכר בתנועה האותנטית.{{הערה|שם=לוי פני לואיס}}.
 
* פני לואיס ( Penny Lewis ) - כתבה מספר ספרים בתחום. הושפעה בעבודתה בתחום מתיאורית יחסי אובייקט ופסיכולוגיה יונגיאנית. התמקדה בעבודתה באוכלוסיית הגיל המבוגר שכללה גם מבוגרים נוירוטים. בעבודתה זו השתמשה בשיטת הגשטלט.{{הערה|שם=לוי פני לואיס}}.
 
* מרסיה לונטל ( Marcia Leventhal ) - עבדה עם אוכלוסייה של ילדים עם בעיות למידה שהתאפיינו בבעיות של דימוי גוף וקואורדינציה. הכשרתה כללה גם טכניקת גשטלט. חקרה את היתרונות התרפויטים של נושא הקצב. יצרה אינטגרציה בין ההכשרה התאורטית שקיבלה ובין המבנה התרפויטי הנדרש וביססה את מודל ה- "Five Part Session".{{הערה|שם=לוי בט קליש}}
 
* מריאן נורט ( Marion North ) - הדגישה את חשיבות מערכת היחסים הטיפולית בין תנועה, התנהגות והסתגלות אישיותית. סברה שהחוזק של טיפול בתנועה טמון ביכולת לפגוש את המטופל ברמת ההתפתחות האישית שלו וסברה שלכל אינדיבידואל יכולת הבעה ייחודית משלו.{{הערה|שם=לוי מריאן נורט|1= Levy, F. (1988). Dance Movement Therapy: A Healing art-Marion North(pp.151-155).American Alliance for Health and Dance }}.
 
* הלן פיין ( Helen Payne ) - עסקה בחינוך מיוחד עבור עבריינים צעירים. עבדה עם מבוגרים וילדים שסבלו מבעיות למידה קשות. הייתה ממייסדות ה Association for Dance Movement Therapy ושימשה בו כיו"ר למספר שנים.{{הערה|שם=הלן פיין|1= הלן פיין, (1990), מחול ותנועה יוצרת בעבודה קבוצתית, "אח" בע"מ. }}.
 
==מושגים בטיפול בתנועה==
* '''אמפתיה קינסטטית''' (Kinesthetic empathy) - המטפל, מתוך התבוננות בתנועות המטופל, מגיב בגופו/ תנועותיו למצבו הרגשי של המטופל.{{הערה|שם= וולקן מ.|1= Vulcan, M (2009).Is there any body out there ? A survey of literature on somatic countertransference and its significance for DMT, The Arts in Psychologist, 36, 275–281 }}.
* '''העברה נגדית סומטית''' (Somatic countertransference) – על פי הגישה האינטרסובייקטיבית המטפל הוא משתתף פעיל בתוך המפגש הטיפולי ואינו מתפקד כצופה מהצד בלבד. העברה נגדית סומטית הינה ההשפעה שיש לתגובות הגוף (תזוזות בכיסא, פיהוק) בנוסף לרגשות, מחשבות ודחפים המתעוררים במטפל במהלך המפגש עם המטופל.{{הערה|שם= וולקן מ. }}.
* '''זיכרון קינסטטי''' (Kinesthetic memory)– הזיכרונות של האדם צרובים ומיוצגים בגוף, למשל בתבניות ודפוסים בהן השרירים נעים. על ידי עבודה תנועתית ניתן להגיע את הזיכרונות העמוקים אשר חבויים בגוף.{{הערה|שם=פיינפלד קיין|1= Penfield, K. (1992). Individual movement psychotherapy: dance movement therapy in private practice. In, Payne H.(Ed.) Dance movement therapy: Theory and Practice . Tavistock/Routledge. Ch. 8 }}.
* '''בו זמניות''' (Simultaneity) - השילוב בטיפול בין מלל ותנועה. מילה יכולה להתייחס למספר רעיונות אולם בדרך כלל מייצגת רעיון אחד בלבד. ואילו תנוחה או תנועה עשויות לייצג מספר רעיונות במקביל.{{הערה|שם=פיינפלד קיין}}.
* '''שינוי''' (Transmutation) - מעבריות בין מגוון מאפייני התנועה, המעידה על שינוי רגשי. התנועות דומות מבחינת הצורניות והאנרגיה המושקעת, אך הרגש המובע בהן שונה. קיומו של אלמנט זה הינו חשוב בתהליך הטיפולי, הוא מצביע על כך שהאינדיבידואל בריא מספיק לבצע שינויים רגשיים באופן טבעי.{{הערה|שם=פיינפלד קיין}}.
* '''עדות (Wittnessing)''' - מושג הלקוח מתוך התנועה האותנטית (ראה [[mary Starks Whitehouse]] ), המטפל צופה באדם המתנועע (המטופל) ומשמש כעד לתנועתו. העדות מעניקה למטופל תחושה של נוכחות ונראות. תפקידו של העד להתבונן ולאפשר מרחב תנועה וביטוי ללא שיפוטיות.{{הערה|שם=אדלר ג. }}.
===טכניקות התערבות בטיפול בתנועה===
{{ערך מורחב|טכניקות התערבות בטיפול בתנועה}}
* '''שיקוף''' (Mirroring)- המטפל נע ומשקף איכות מסוימת מתנועתו של המטופל. טכניקת השיקוף מסייעת להתחבר לחוויה האישית של המטופל בכך שהמטפל חווה בגופו את מה שהמטופל מעביר. המטפל, המשקף בגופו את תנועותיו של המטופל, מאפשר למטופל נקודת מבט חדשה ומעובדת על התכנים שהעלה. כמו כן, טכניקת השיקוף מאפשרת למטופל להתנסות בחוויה של להיות מוביל ומובל. טכניקת השיקוף מאפשרת יצירת קשר לא מילולי באמצעות הדיאלוג התנועתי שנוצר.
* '''הגזמה''' - המטפל נע בהתאם לתנועת המטופל ומעצים ומגדיל את תנועתו (למשל הגדלת טווח התנועה ועוצמת התנועה), המטופל בשלב מסוים ייקח את התנועה שהתעצמה וימשיך לפתח אותה.{{הערה|שם=פיינפלד קיין}}.
* '''הבהרה''' (Clarification) - התנועה יכולה לחדד ולהעמיק את ההבנה של התכנים הנפשיים והבעיות המטרידות את האדם באופן שמשלים את המלל. כמו כן, התנועה מאפשרת גישה ישירה אל הלא מודע בכך שהיא אינה מחייבת עיבוד קוגניטיבי/ אינטלקטואלי כמו המלל.{{הערה|שם=פיינפלד קיין}}.
* '''אלתור''' - מבנה תנועתי שנוצר ברגע נתון, בהתאם לצורכי הרגע. למשל יצירת דיאלוג תנועתי בין שני אנשים, שימוש במשחק על מנת להציג דינאמיקה הקיימת בחיי היומיום, לקיחת תנועה לשחק איתה ולראות עד היכן היא תתפתח, חקירת תנועה. משחק תנועתי יכול להוביל תהליכים הקשורים למשל בעשיית אינטגרציה או הבנת העצמי. אלתור היא טכניקה הקשורה למשחק בקבוצה, שכן היא קשורה לתפקידים במשחק.
**אלתור ברמת הגוף: כאשר מנחים אדם לעבוד עם איבר מסוים בגופו, בדרכים שונות. למשל משחק של שינויי גובה עם כתפיים שמוטות, כדי ליצור דיאלוג בין הצדדים.
** אלתור אינטראקטיבי: כאשר המטפל מסמל בתנועותיו היבט מסוים מחייו של המטופל והמטופל צריך להגיב אליו כדי לראות כיצד הוא מתפתח.{{הערה|שם=פיינפלד קיין}}.
* '''קשיבות''' - מצב תודעתי של אדם, שבו הוא ער ומתבונן בתחושותיו, רגשותיו ומחשבותיו ללא שיפוטיות ערכית.{{הערה|שם= ווייס ה.|1= Weiss, H (2009).The use of mindfulness in psychodynamic and body oriented, Body Movement and Dance in Psychotherapy}}.
 
==אוכלוסיות יעד==
שורה 145 ⟵ 144:
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.yahat.org/ אתר האיגוד הישראלי לתרפיה על ידי יצירה והבעה]
* [http://www.adta.org/ אתר האגודה האמריקאית לטיפול בתנועה] {{אנגלית}}