שיחה:שי מאיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏חשיבות: למה הערך על שי מאיר לא עומד בסתירה לערך על האחים מאיר
אין תקציר עריכה
שורה 9:
::מוטק'ה מאיר זכאי לערך בגלל הקשר לכדורגל. זה לא אומר ששי מאיר זכאי לערך, וגם אם יש חשיבות היא בוודאי לא "היסטורית". [[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] • [[שיחת משתמש:ברוקולי|לול התרנגולות]] • <small>[[שיחת משתמש:ברוקולי/אהמ|אהמ]]</small> • [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתרי המורשת העולמית|המורשת העולמית. פשוט עולמית!]] 00:54, 13 באפריל 2014 (IDT)
:::קודם כל אתה צודק מאוד. זה לא שבהכרח אם אחד זכאי לערך - אז גם השני זכאי לו. כל אחד מהם זכאי לערך מסיבות אחרות לגמרי. אצל מוטק'ה מאיר, אגב, זה לא רק הזיקה לכדורגל, שהיא סיפור ענק (רק עכשיו גמרתי את הספר על משפחת מאיר). הוא היה גם יו"ר איגוד הטניס שנים רבות וגם ויו"ר הועד המפקח של הגימנסיה הרצליה ואושיה מרכזית בכלכלה ובספורט של ישראל (אמצע המאה הקודמת). אצל שי מאיר, זה העובדה שהוא הקים את מוזיאון השעווה הישראלי ואת המאירלנד. לצעירים היום, אולי זה לא אומר כלום, אבל למבוגרים בינינו שחוו את שני המקומות הללו, זה אומר המון ולדעתי, זה קרדיט מספיק בשביל ערך. תוסיף לזה שהוא ניהל את כלבו שלום שנים רבות וגם כתב ספר על משפחתו. נראה לי שיש לכך משקל מספיק. מה דעתך?
 
:עוזיאל302 שלום, מה שכתוב בערך הזה, לא בדיוק מתאים לערך על האחים מאיר. זהו חי הנושא את עצמו. שי מאיר איננו אחד האחים ומה שמופיע בערך משקף את הפעילות שלו,. זו היתה היוזמה שלו להקים את מוזיאון השעווה הישראלי. כדי ללמוד את הנושא הוא נסע למוזיאוני שעווה ברחבי העולם, הביא לכאן פסלת מהמזרח הרחוק ויצר 100 פסלי שעווה של כל גדולי האומה. גולדה מאיר, משה דיין, בן גוריון, אריאל שרון. כולם הקדישו זמן כדי להכנס לפנתאון שלו. להם זה היה מספיק חשוב.
 
נראה לי מספיק חשוב לערך. מוזיאון השעווה שהוא ייסד היה מוקד לעלייה לרגל של כל הנהגת המדינה. זה היה מוזיאון מאוד מפורסם ומרכזי בהווייה הישראלית בשנים שהיה קיים. וזה לא הדבר היחידי. צריך לשפוט את הדברים לזמנם. זה לא סתם מישהו שהיה "הבן של". הוא עומד בזכות עצמו עם העשייה שלו. להיות המנהל של כלבו שלום דאז, זה כמו להיות מנכ"ל של חברת ענק בורסאית או מנכ"ל חברת ענק מוכרת בימינו. אני חושב שמדובר באדם ראוי. [[משתמש:yurag2009|yurag2009]] - [[שיחת משתמש:yurag2009|שיחה]]
חזרה לדף "שי מאיר".