כינין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 7:
 
הכינין במינונים גבוהים שימש בעבר כטיפול למלריה. בשל תופעות הלוואי שלו, השימוש בו פחת עם גילויין של תרופות חדשות למלריה. במינונים נמוכים הכינין משמש למניעת התכווצויות שרירים. במקרים רבים די בשתיית "מי טוניק" כדי להשיג הקלה משמעותית. במינונים הנמוכים לא צפויות תופעות לוואי.
 
ורק במקרים נדירות התרופה עלולה לגרום לדימום תת עורי,בגלל ירידה במספר טסיות הדם.
 
מנהל המזון והתרופות האמריקני FDA הגביל את כמות הכינין במשקה שאינו למטרות רפואיות ל-83 מיליגרם לליטר,כמות המהווה בין רבע לחצי כמות לעומת המינון הרפואי המקובל.
 
כיום כמות הכינין במשקה קטנה בהרבה ועומדת על כ-60-70 מיליגרם לליטר,ונועדה רק להקנות מרירות למשקה הקל והממותק.
 
במינון גבוה כינין גורם להפלה,כינין נחשב גם לחומר טרגוני,כלומר גורם לעיוותים בעובר.
שורה 14 ⟵ 20:
התאור הראשון של טיפול בעזרת ה[[כינין]] כתרופה ל[[מלריה]], בשנת [[1633]], מיוחס ל[[אנטוניו דה לה קלנצ'ה]]. לדבריו, [[מיסיון|מסיונרים]] [[ישועים]] ב[[פרו]] למדו לטפל ב[[מלריה]] בעזרת חומר אבקתי בצבע [[קנמון]] שהופק מקליפת העץ שנקרא arbol de calenturas (עץ [[חום (תסמין)|גלי החום]]) (שמות אחרים :בשפה ילידית -"קינה" , בסיווג של בוטנאים - Ganna periodes, ושנודע גם בשם Cinchona). האבקה שקיבלה את השם "קליפת הישועים" ניתנה במשקה והקלה על ה[[חום (תסמין)|חום]] ועשתה נסים נגד המלריה.
 
הבריטים תושבי הקלוניות באזורים מוכי מחלת המלריה,נהגו לערבב את מי הטוניק במשקה האלכוהולי ג'ין,וצרכו אותו באופן שוטף כתרופה מונעת בעלת טעם סביר.
 
{{קצרמר|כימיה}}
[[קטגוריה:תרופות]]