התריתל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ben tetuan (שיחה | תרומות) |
Ben tetuan (שיחה | תרומות) |
||
שורה 32:
כל אחד מהצדדים המעורבים זכר את פרעות פאס בצורה שונה. ב[[מרוקאית יהודית]] הפרעות קיבלו את השם "התריתל" ("הביזה") וחוברו לזכרן מספר [[קינה|קינות]] על ידי משוררים בני הקהילה. הן נצרבו בתודעת [[יהודי מרוקו]] כסמל לסבל של היהודים בתקופה הפרה-קולוניאלית, וחיזקו את ההזדהות שלהם עם השלטון ה[[צרפת|צרפתי]]. ב[[צרפתית]] המאורעות קיבלו את השם ''les journées sanglantes de Fès'' ("ימי הדמים של פאס"). לעומת זאת בתודעה הלאומית המרוקאית הפרעות ידועות בשם "אינתיפאדת פאס" (התקוממות פאס) ונזכרות כמאורע ההתנגדות הראשון של תושבי מרוקו לשלטון הקולוניאלי הצרפתי.
באופן יוצא דופן יחסית בהשוואה למאורעות דומים קודמים במרוקו, מאורעות התריתל קיבלו תהודה משמעותית בעיתונות הבינלאומית ובעיתונות היהודית ברחבי העולם - מארצות האסלאם האחרות ועד ארצות מזרח אירופה המרוחקות. כך למשל, כותרת ראשית בעיתון [[הצפירה]] בתאריך [[28 באפריל]] [[1912]] הייתה "הטבח ביהודי מארוקו".{{הערה|{{הצפירה||הטבח ביהודי מארוקו|1912/04/28|00300}}}} העיתון [[די ולט (שבועון ציוני)|די ולט]], הביטאון המרכזי ב[[גרמניה]] של ה[[ציונות]], הקדיש את מאמר המערכת למאורעות ונתן להן סיקור נרחב בשבועות לאחר מכן. האירוע נתפש כעוד אחד מייסורי הגלות, שמדגיש את הצורך בבית לאומי בטוח עבור היהודים. העיתון [[דער פריינד]] שיצא לאור ב[[יידיש]] תיאר את התריתל במילים:
לאחר הפרעות האשמות הופנו כנגד [[צרפת]] על כך שלא שלחה כוחות צבא מספקים כדי להגן על ה[[מלאח]] היהודי, ועל כך ששבוע קודם לפרוץ הפרעות הממשל הצרפתי אסף מהיהודים במלאח את מעט כלי הנשק שהיו בידיהם, וכך מנע מהם כל אפשרות ל[[הגנה עצמית]]. על פי פרופ' [[יוסף ינון פנטון|יוסף פנטון]] השלטון הצרפתי שיתף פעולה עם [[סולטאן]] מרוקו שלא היסס להטות את זעם עמו עקב [[הסכם פס|הסכם פאס]] לעבר נתיניו החלשים ביותר – המיעוט היהודי.{{הערה|1=[http://www.ybz.org.il/?CategoryID=632&ArticleID=4451 הפרעות בפאס או התריתל] אתר מכון בן צבי}}
| |||