מבצע יכין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 19:
{{ציטוט|תוכן=לאחינו היהודים במרוקו ארבעים וארבעה מאחינו בעלי דחף עז לחיות בארץ הקודש, מלאי תקוות לעתיד טוב יותר נעלמו במצולות ים. רק מעטים זכו להיקבר לפי מנהגינו, כאשר היתר נעלמו במעמקי הים. משפחותיהם, כל העם היהודי מבכים את אובדנם. תיקווה עתיקת יומין מזה 2000 שנים, דוחפת את היהודים לעזוב בכל דרך אפשרית ובכל האמצעים העומדים לרשותם, לכיוון ציון וירושלים.אבדה כל אפשרות למצוא ביטחון במרוקו העצמאית. קיימת אפשרות, שארמון בית המלוכה אינו מעורב בגל האנטי יהודי המתפתח ברגעים אלה. אנחנו יודעים שהאנטישמיות נוגדת את עקרונות האסלאם. אבל, ישנם גורמים שהחליטו בסוד לרדוף אותנו ולהעליב אותנו. על כל אלה לדעת, שסופם יהיה מר מעמלק והמן עד היטלר ואייכמן. הדרך הינה ארוכה, מאלה שהוכו על ידי הגורל. אנחנו לא לבד! כל קהילות ישראל ברחבי העולם, מבכים את המתים ונלחמים למען זכויותינו וחירויותינו. ראו נא! את עוצמת תגובת העיתונות בעולם כולו ובארגונים היהודים והלא יהודים בבתי המחוקקים. מחר יום השלושים לאבל, הבה נתאחדה בשתים עשרה בצהריים, במשך שתי דקות דומייה, לזכרם של החללים. זו הפגנתנו הראשונה! אל תאבדו את אומץ לבכם! הישארו חזקים ונועזים! הקרב למען זכויותינו וחירויותינו ממשיך!|מקור=}}
 
כמה ממפיצי הכרוזים נתפסו בשעת מעשה ונאסרו, ובעקבותיהם נאסרו גם רבים מפעילי "המסגרת", נחקרו ועונו באכזריות על ידי כוחות הביטחון המקומיים. שניים מהם, [[רפי ועקנין]] ו[[מרסל רוימי]], מתו בעקבות העינויים הקשים והוכתרו ל[[הרוג מלכות|הרוגי מלכות]]. המבצע, חרף תוצאותיו הקשות, העלה מחדש את נושא העלייה ל[[ארץ ישראל]] על סדר היום של [[יהדות מרוקו]], העלה את קרנה של המדינה ורוח אחרת, של כבוד עצמי גאווה וביטחון החלה לנשוב בקרב יהודי מרוקו.
 
== ראו גם ==