אנטוניו רמליו איאנש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 13:
ביוני [[1976]], כחצי שנה לאחר דיכוי ניסיון ההפיכה הקומוניסטי נערכו הבחירות הדמוקרטיות הראשונות לנשיאות פורטוגל, על פי חוקתה החדשה. בבחירות אלה ניצח רמאלחו אינס ברוב מוחץ של כ-62% מהקולות, משום שנתמך על ידי מרבית הכוחות הדמוקרטיים במדינה, מימין למפלגה הקומוניסטית. שלושת המתחרים האחרים, נציגי המפלגה הקומוניסטית עצמה כמו גם הפלג השמאלי רדיקלי בכת הצבאית, התחלקו בשאר הקולות, כשזכו כל אחד בכ-14% ופחות.
== נשיא פורטוגל ==
בארבע השנים של הקדנציה הראשונה שלו, הפקיד רמאלחו אינס את ראשות הממשלה בידי אישים מהשמאל הדמוקרטי. ממשלות אלה אמנם שמרו ומיסדו את הדמוקרטיה במדינה, אך המצב הכלכלי נותר גרוע וכתוצאה מכך נטתה דעת הקהל יותר ויותר ימינה. בחירות 1979 ו-1980 לפרלמנט הפורטוגלי ביטאו תזוזה זו בדעת הקהל ולרמאלחו אינס לא נותרה ברירה אלא להטיל את הרכבת שתי ממשלותיו לאחר מכן, על
למרות התזוזה ימינה, בסוף 1980 נבחר רמאלחו אינס אישית, מחדש, לנשיאות פורטוגל ושוב ברוב מוחלט - כ-56% מהקולות. בניגוד לבחירות לנשיאות ארבע שנים קודם לכן, הפעם, יריבו העיקרי היה נציג איחוד כוחות הימין - מרכז הדמוקרטי, אנטוניו סוארש קרניירו, שזכה בכ-40% מהקולות.
שורה 19 ⟵ 20:
רמאלחו אינס כיהן עד פברואר 1986 כנשיא פורטוגל, נציג השמאל הדמוקרטי, כאשר במחצית הראשונה של הקדנציה הזו הממשלות תחתיו נוטות בדרך כלל ימינה, בניגוד לעמדותיו שלו. הרוב הפרלמנטרי של הימין - מרכז בפרלמנט, גם החליש במידה רבה את סמכויות הנשיא במדינה והגביר את כוחו הפוליטי של ראש הממשלה, שדרכו הייתה בדרך כלל מנוגדת לדרכו של רמאלחו אינס באותן שנים. עם זאת, בבחירות לפרלמנט הפורטוגלי ב-[[1983]] חזרה המטוטלת ונעה שמאלה ורמאלחו אינס יכול היה למנות את [[מריו סוארש]] מנהיג המפלגה הסוציאליסטית לראשות הממשלה.
ממשלת השמאל של סוארש שלטה בפורטוגל כשנתיים עד אמצע 1985 ונפלה גם היא, משנכשלה בתיקונו של המצב הכלכלי. באותה תקופה כבר עמד רמאלחו אינס לקראת סיום נשיאותו, בשל האיסור החוקתי להיבחר לנשיאות פורטוגל יותר מפעמיים ברצף. הוא סמך על כך, שלמרות דעותיהם הדומות, לא יטילו עליו הבוחרים את האחריות לכשלונותיו הכלכליים של סוארש והקים מפלגת שמאל דמוקרטי משל עצמו - "מפלגת החידוש הדמוקרטי" ('' Partido Renovador Democrático'').
בבחירות אוקטובר 1985 זכתה אמנם מפלגתו החדשה של הנשיא, להישג, כשקיבלה כ-18% מהקולות (הנשיא עצמו כיהן עדיין עד [[9 במרץ]] [[1986]]), אבל אף גוש לא קיבל בבחירות אלה רוב וכתוצאה מפיצול המחנות, גם לא נוצרה מפלגת שלטון של ממש. הממשלה שהוקמה - ממשלת שמאל - מרכז כללה גם את מפלגתו של רמאלחו אינס, אבל הייתה ממשלת מיעוט בלתי יציבה, שהחזיקה מעמד כשנה וחצי בלבד ונפילתה ובחירות 1987 שבעקבותיה, סימנו גם את סוף דרכו הפוליטית של נשיאה ה-16 של פורטוגל. הוא התפטר מממפלגתו בשנת [[1987]] ומאז הוא ממשיך רק כחבר במועצת המדינה, גוף בו הוא מכהן עקב היותו נשיא נבחר לשעבר של פורטוגל.
== קישורים חיצוניים ==
| |||