פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 330 בתים ,  לפני 5 שנים
אין תקציר עריכה
|דחף=
|אורך מסלול מינימלי=
|תותחים=[[תותח]] N-37 נודלמן 37 מ"מ N-37 עם 40 פגזים, 2 תותחי NR-23 מ"מ נודלמן-ריכטר 23 NR-23מ"מ, עם 80 פגזים.
|טילים=
|פצצות=עד 500 ק"ג של מטען נוסף הנישא על התקניםנקודות נשיאה בכנפיים, הכולל 100 ק"ג או 250 ק"ג של [[פצצה|פצצות]] או מכלי [[דלק]] נתיקים.
|רקטות=
|הנעה=מנוע סילון קלימוב VK-1F
|תרשים=
}}
'''מיקויאן מיג-17''' ([[רוסית]]: '''МиГ-17'''; [[קוד דיווח נאט"ו]]: "פרסקו"'''Fresco''' - Fresco'''פרסקו''') הוא [[מטוס קרב]] [[ברית המועצות|סובייטי]] שנכנס לשירות [[חיל האוויר הסובייטי]] בשנת [[1952]]. המטוס היה בשימוש מבצעי רב ב[[מלחמת וייטנאם]] וב[[מלחמות ישראל]] ב[[מדינות ערב]].
 
==פיתוח==
תכנונו שלתכנון המיג-17 התבסס על קודמו מבית [[מיג|מיקויאן -גורביץ']], ה[[מיג-15]]. החידוש במיג-15 היה [[כנף|הכנף]] המשוכה. כנפי המטוס אינן [[אנך|מאונכות]] לגוף המטוס אלא משוכות לאחור בזווית שלבת 45 עד 42 [[מעלה (זווית)|מעלות]]. עיצוב זה מאפשר למטוס [[מהירות]] מרבית גבוהה יותר.
 
[[אב טיפוס|אב הטיפוס]] של המיג-17 השתמש באותו [[מנוע סילון]] קלימוב VK-1 כקודמו, ועיצובו הכללי לא שונה משמעותית. ה[[אבטיפוס]]אב הטיפוס הראשון כונה בשם SI וטס ב-[[14 בינואר]] [[1950]]. אב הטיפוס השני SP-2 היה מטוס יירוט בעל [[מכ"ם]]. למרות התרסקות אב הטיפוס SP-2 ב-[[17 במרץ]] [[1950]], הוכתרו בהצלחה ניסויי אבות הטיפוס הבאים בשנת [[1951]]. ב-[[1 בספטמבר]] [[1951]] המטוס אושר לייצור. על -פי ההערכות, הגיע המיג-17 למהירות מרבית גבוהה ב-40-50 [[קילומטר לשעה|קמ"ש]] משל קודמו (עם אותו מנוע) והצטיין בכושר תמרון גדול יותר בגובה רב.
 
הייצורייצורו התעשייתי של המטוס החל [[אוגוסט|באוגוסט]] [[1951]]. במהלך הייצור, המטוס שופר ושונה מספר פעמים. המיג-17 הבסיסי היה [[מטוס קרב]] רב-משימתי לשעות היום, החמוש בשלושה [[תותח]]ים, ונחשב למיירט מטוסי אויב מצוין. המטוס היה יכול לשמש גם כ[[מפציץ]], אך משקלמטען ה[[פצצה|פצצות]] אותו היה יכול היה לשאת נחשב לקטן יחסית למטוסים אחרים של התקופהבתקופה, והוא בדרך -כלל נשא מיכלימכלי [[דלק]] נתיקים במקום פצצות לשם הגדלת טווחו הקצר.
 
הפיתוחפיתוחו הבא של המטוס היה ה-MiG-17P שיועד לכל סוגי [[מזג אוויר|מזג האוויר]] ונשא [[מכ"ם]] "איזומרוד" בחרטומו. ב[[אביב]] [[1953]] החל ייצור הדגם MiG-17F שיועד לתקיפות יום. בדגם זה הורכב מנוע VK-1F עם [[מבער אחורי]], מה ששיפר את ביצועיו והביא לייצורו בכמויות גדולות. הדגם MiG-17PF צויד במכ"ם ובמבער אחורי. בשנת [[1956]] הוסבו 47 מיגים לדגם MiG-17PM (שמכונה גם PFU), שחומש ב-4 [[טיל אוויר-אוויר|טילי אוויר-אוויר]] [[K-5]] (ב[[נאט"ו]] הם כונו AA-1 "אלקלי"). נבנו גם מעט מטוסי צילום וסיור MiG-17R עם מנועי VK-1F ו -VK-5F.
 
בסך הכול יוצרו כמה אלפי מטוסי מיג-17 ב[[ברית המועצות]] עד שנת [[1958]].
 
==ייצור המטוס במדינות אחרות==
[[תמונה:Lim-5 RB1.jpg|ממוזער|ימין|250px|המטוס Lim-5 שהוא דגם של המיג-17 של [[חיל האוויר הפולני]] ]]
בשנת [[1955]] קיבלה [[פולין]] רישיון לייצר מטוסי מיג-17. הדגם MiG-17F יוצר תחת השם Lim-5. ה-Lim-5 הראשון נבנה ב-[[28 בנובמבר]] [[1956]] ו-477 מטוסים כאלו יוצרו עד שנת [[1960]]. נבנו גם מספר מטוסי סיור Lim-5R עם [[מצלמה|מצלמת]] AFA-39. בין השנים [[1959]]-[[1960]] יוצרו 129 מטוסי יירוט MiG-17PF תחת השם Lim-5P. לאחר מכן, החלו הפולנים לפתח גם מפציצים ודגמי סיור.
 
ב[[סין]], המטוס הראשון מדגם MiG-17F הורכב מחלקים סובייטיים בשנת [[1956]], ושנה לאחר מכן החל ייצור עצמאי ב[[שאניאנגשן-יאנג]]. הדגם הסיני סומן Shenyangשן-יאנג J-5 (לשימוש כללי) או F-5 (שיועד ליצוא; איןללא קשר למטוס האמריקאי [[F-5 Freedomפרידום Fighterפייטר|F-5]]). החל משנת [[1964]], יצרו הסינים יצרו דגם נוסף עםבעל [[מכ"ם]], הדומה לדגם MiG-17PF, שכונהבציון J-5A. הסינים גם פיתחו מטוס אימון דו-מושבי בשםבציון JJ-5 (דגם היצוא הוא FT-5), שהיה מיזוג של הדגםהדגמים J-5 והדגם ו-JJ-2 (המטוס MiG-15UTI שיוצר ברישיון). הדגם יוצר בין השנים [[1966]]-[[1986]], והיה דגם המיג-17 האחרון שיוצר והיחיד עם שני מושבים. ה[[סובייטיברית המועצות|סובייטים]]ם לא יצרו מיג-17 דו-מושבי, מפני שהם סברושסברו שדגם מטוס האימון הישן יותר MiG-15 מספק.
 
==שירות==
המיג-17 היה ל[[מטוס קרב]] נפוץ בכל מדינות [[ברית ורשה]] בסוף [[שנות החמישיםה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] ובתחילת [[שנות השישיםה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]]. מספר רב של מדינות שהיו תחת ההשפעההשפעתה [[פוליטיקה|הפוליטית]] של [[ברית המועצות]] קנורכשו את המטוס, בעיקר ב[[אפריקה]] וב[[אסיה]].
 
מטוסי המיג-17 לא השתתפו ב[[מלחמת קוריאה]], אך הם זכו לשימוש רב כמטוס הקרב העיקרי של חיל האוויר של צפון [[וייטנאם]] במהלך [[מלחמת וייטנאם]], כאשר הם שיתפו פעולה עם מטוסי [[מיג-21]] שבדרך -כלל הוטסו על -ידי טייסים [[סובייטי|סובייטים]] או [[סיני|סינים]]. למעשה, הטייסים העדיפו את המיג-17 על פני המיג-21 מפני שהמיג-17 היה בעל כושר תמרון עדיף, אם כי הוא היה איטי יותר. [[חיל האוויר המצרי]] ו[[חיל האוויר הסורי]] הפעילו גם הם מטוסי מיג-17 ב[[מלחמת ששת הימים]] וב[[מלחמת יום כיפורהכיפורים]].
 
===מיג-17 בישראל===
[[תמונה:Mig17_InIsrael2.jpg|ימין|ממוזער|250px|אחד ממטוסי המיג-17 הסוריים שנחתו בבצת]]
ב-[[12 באוגוסט]] [[1968]] חדרו לישראל בטעות צמד מטוסי מיג-17 סוריים. הטייסים, סגן וליד אדהם וסג"מ רדפאן רפאעי, היו בקורס אימון מתקדם וטעו בניווט בשל מפה ישנה. הם נחתו במנחת [[בצת]] בגליל המערבי בחשבם שנחתו ב[[לבנון]], הטייסים הסוריים שוחררוושוחררו כעבור שנתיים בעסקת [[חילופי שבוייםשבויי (ישראל)צה"ל|חילופי שבויים]].
 
המטוסים נבדקו באופן מעמיק על -ידי [[חיל האוויר הישראלי]] ונתגלו כמקבילים ל[[דאסו סופר מיסטר|סופר מיסטר]] הצרפתי שהיה בשירות חיל האוויר הישראלי באותה עתהעת. [[דני שפירא]], טייס הניסוי של חיל האוויר, סיפר: "המיג-17 היה מטוס בעל כושר תמרון מדהים, הוא ביצע תמרונים בצורה הרבה יותר טובה מכל מטוס שהיה אז ברשותנו, כולל ה[[מיראז' 3|מיראז']]. אבלאך כל זה היה נכון עד למהירות של 350 קשר. מעל מהירות זאת, התחילו ההגאים להיות קשיםלהתקשות, ומעל 600 קשר כמעט שלא ניתן היה להזיז אותם".
 
הוא יעץ לטייסי חיל האוויר להיכנס לקרב עם מיג-17 רק במהירות של 400 קשר ומעלה, שכן במהירות נמוכה יותר כושר התמרון העדיף של המיג היה מאפשר לו להפילם בקלות.
 
שני המיגים נשלחו ל[[ארצות הברית]] בשנות השישיםה-60, אחד מהם הוחזר לישראל ומוצג ב[[מוזיאון חיל האוויר]] ב[[חצרים (בסיס)|חצרים]].
[[תמונה:MIG-17-hatzerim-1.jpg|שמאל|ממוזער|מיג 17 במוזיאון חיל האוויר]]
 
==דגמים שונים==
* MiG-17 – [[מטוס קרב]] בסיסי עם [[מנוע]] VK-1, ו[[מעצור אוויר|מעצורי צלילה]] צרים בירכתי הגוף. מכונה Frescoפרסקו-A.
* MiG-17A – מטוס קרב עם מנוע VK-1A וטווח מוגדל.
* MiG-17AS – דגם שעבר המרההסבה למטוס יירוט, המסוגל לשאת טילים בלתי -מונחים.
* MiG-17P – מטוס קרב שמיועד לכל סוגי [[מזג אוויר|מזג האוויר]] עם מכ"ם "איזומרוד", ומעצורי צלילה מוגדלים וסמוכים לשפת הזרימה של הכנף. מכונה Frescoפרסקו-B.
* MiG-17F – מטוס קרב בסיסי עם מנוע VK-1F ומבערבעל מבער אחורי, ומעצורי צלילה מוגדלים בירכתי הגוף. מכונה Frescoפרסקו-C.
* MiG-17PF – מטוס קרב המיועד לכל סוגי מזג האוויר בעל מכ"ם "איזומרוד" ומנוע VK-1F-7F,. מכונה Frescoפרסקו-D.
* (MiG-17PM (PFU) – מטוס קרב עם מכ"ם וטילי אוויר-אוויר מסוג K-5, וללא מבער אחורי. מכונה Frescoפרסקו-E.
* MiG-17R - מטוס סיור עם מנוע VK-1F ומצלמה.
 
בין דגמי הניסוי היה מטוס תקיפה בשם “aircraft"aircraft SN" שנוסה בשנת [[1953]], שבו הומר [[כונס אוויר|כונס האוויר]] המרכזי לשניים צידייםצדיים, ושני [[תותח]]י 23 מ"מ הותקנו בחרטום חדש בעל יכולת צידוד וירי על מטרות קרקע. הדגם הזה לא [[ייצור|יוצר]].
 
כמה מטוסי קרב ששרדו הוסבו למטוסי מטרה הנשלטים ב[[שלט רחוק]].
 
דגמי [[מטוס קרב|מטוסי הקרב]] שיועדו לתקיפות יום (MiG-17, MiG-17F/F) היו חמושים בשני [[תותח|תותחי]]י NR-23 ([[נודלמן-ריכטר]]) 23 מ"מ (80 פגזים לכל אחד) ותותח 37 מ"מ N-37 אחד (40 פגזים), שהותקנו מתחת לכונס האוויר.
 
דגמים עם [[מכ"ם]] (MiG-17P,/PF) היו חמושים רק בשלושה תותחי 23 מ"מ (100 פגזים) עקב [[משקל (פיזיקה)|משקל]] המכ"ם. כל הדגמים יכלו לשאת פצצות במשקל 100 [[ק"ג]] על מנשאים מתחת לכנפיים, אבל בדרך כלל הם נשאו מכלי [[דלק]] מסוג 400-I. הדגם MiG-17R היה חמוש בשני תותחי 23 מ"מ. הדגם היחיד שצויד ב[[טיל אוויר-אוויר|טילי אוויר-אוויר]] היה (MiG-17PM (PFU), שנשא 4 טילי K-5 ולא היו לווחסר תותחים.
 
[[דגםמערכת מודל|הדגם]] MiG-17P היה מצויד במכ"ם (Izumrudאיזומרוד-1 RP-1), הדגם MiG-17PF במכ"ם RP-1 או במכ"ם החדש יותר (Izumrudאיזומרוד-5 RP-5). הדגם MiG-17PM גם צויד במכ"ם להנחיית הטילים. לדגמים האחרים לא היו מכ"מים.
 
==מדינות שהפעילו את המטוס==
{{מיזמים|ויקישיתוף= Mikoyan-Gurevich MiG-17|שם ויקישיתוף=MiG-17}}
[[תמונה:Mig-17 operators.PNG|ממוזער|שמאל|250px|אזורי הפעילות של המיג-17]]
* [[אפגניסטן]], [[אלבניה]], [[אלג'יריה]], [[אנגולה]], [[בנגלדש]], [[בורקינה פאסו]], [[בולגריה]], [[קמבודיה]], [[סין]], [[הרפובליקה של קונגו|קונגו]], [[קובה]], [[צ'כוסלובקיה]], [[מזרח גרמניה]], [[מצרים]], [[אתיופיה]], [[גינאה]], [[גינאה ביסאו]], [[אינדונזיה]], [[עיראק]], [[הונגריה]], [[לוב]], [[מדגסקר]], [[מוזמביק]], [[ניגריה]], [[צפון קוריאה]], [[פקיסטן]], [[פולין]], [[רומניה]], [[סומליה]], [[ברית המועצות]], [[סרי לנקה]], [[סודאן]], [[סוריה]], [[טנזניה]], [[אוגנדה]], [[וייטנאם]], [[תימן]], [[זימבבואה]].
 
[[קטגוריה:מיג]]
519

עריכות