צעירי מזרחי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישור חיצוני
שורה 3:
ארגון צעירי מזרחי קם ב[[לודז']] ביוזמת [[יצחק ריבקינד|יצחק רבקינדר]] עבור צעירים-דתיים שלא מצאו מקום במסגרות התנועה הציונית, וחשו התמרמרות כלפי מנהיגות "המזרחי", שפעילותה התרכזה בשדה הפוליטי, בעוד שהם שאפו לעלייה ל[[ארץ-ישראל]].
 
כינוס היסוד של צעירי מזרחי התקיים בלודז' בי"ח-י"ט אייר [[תרע"ח]] (1918). בכינוס השתתפו בין השאר, הרב יהודה ליב זלוטניק, [[אברהם מברך]], חיים וולנר ולוי יונגסטר. בכינוס הוחלט למנות שנים עשר "נציבים" אשר כל אחד מהם ינהל בהתנדבות במשך חודש בשנה את העבודה הארגונית של צעירי מזרחי בלודז'. אגודות מקומיות של צעירי מזרחי הוקמו ברחבי פולין. הראשון שבהם הוקם ב[[שדליץ]] עוד לפני הכינוס בלודז', על ידי קלמן אליעזר פרנקל. בהמשך הוקמו אגודות ב[[קרקוב]], זאביירצ'ה, [[סוסנוביץ]], [[בנדין]], [[צ'נסטוחובה]] ו[[וורשהורשה]]. כן הצטרפו אגודות "תבונה" לצעירי המזרחי. צעירי מזרחי היו לארגון ארצי בוועידת אנשי אמונים בוורשה בי"ז טבת תרפ"א, בה הוחלט על ייסוד ועד מרכזי זמני של צעירי מזרחי בפולין, שמושבו ב[[וורשה]]. בוועד היו חברים: [[אברהם מברך]], [[כתריאל פישל טכורש]], לוי יונסטר, [[שמואל חיים לנדוי]], פנחס נייהויז, [[יעקב לסלוי]], אריה פריד ויחזקאל בנט{{הערה|הרב קלמן אליעזר פרנקל, צעירי מזרחי בפולין, בתוך ספר הציונות הדתית, כרך ב', עמודים 260-261}}
 
הוחלט אז לייסד בכל עיירה קבוצת חלוצים של צעירי מזרחי כהכנה לעלייה, להשקיע בעידוד לימוד תורה וכן לפרסם קבצים ספרותיים שיעסקו בענייני צעירי המזרחי.
 
==הערות שוליים==