ויקיפדיה

נתן שפיגל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
+
שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
'''נתן שְׁפִּיגֶל''' ([[12 בדצמבר]] [[1905]] – [[4 בספטמבר]] [[1995]]) היה [[סופר]], [[חוקר]] ו[[מתרגם]] בתחום ה[[לימודים קלאסיים|לימודים הקלאסיים]]. [[ישראלי]] (לשעבר [[יהדות פולין|יהודי פולני]])-[[ישראלי]], [[פרופסור]] ללימודים קלאסיים ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}} ומתרגם מ[[יוונית עתיקה|יוונית]] ו[[לטינית]]. חתן [[פרס ישראל]] במדעי הרוח לשנת תש"ן-1990 על הישגיו בחקר הספרות הקלאסית ובתרגומה לעברית.
 
==ביוגרפיה==
נתן שפיגל נולד ב[[ניו יורק]] למהגריםל[[הגירה לארצות הברית|מהגרים]] [[יהדות פולין|יהודים- פולנים]]. משפחתו התקשתה להכות שורש ב{{ה|עולם החדש}}, וכבר בילדותו המוקדמתבינקותו חזר עם משפחתו ל[[שטעטל|עיירה]] [[רוהאטין]] שב[[גליציה]]. בימי, [[הרפובליקההאימפריה הפולנית השנייההאוסטרו-הונגרית|המדינה הפולנית החדשהאוסטריה]], למדובה מ-[[1925]]גדל. לימודיםאביו קלאסייםנפתלי ב[[אוניברסיטתהיה קרקוב]],בעל עדחנות שקיבלבדים בהקטנה, תוארוהמשפחה [[דוקטור]]חייתה בשנת [[1931]]בדוחק. לימדשפיגל לטינית בגימנסיה היהודית-פולנית שבעירלמד ב"[[קובלתלמוד תורה|חדר]]", ומגיל 7 ([[19321912]]). עםגם פרוץבבית ספר יסודי פולני. ב[[מלחמת העולם השנייההראשונה|מלחמה]] ברחעברה מזרחההעיירה מיד ליד, ולאחר נסיגת ל[[בריתצבא המועצותהאימפריה הרוסית|הרוסים]], וחזר לפולין, לב-[[ביטום1916]] (עברה המשפחה ל[[1946מוראביה]]), שם לימדעבד אתהנער הניצוליםבן היהודיםה-11 בכפר דאמבוז'צה. אחרלאחר כךמכן שימששבו כמורהלרוהאטין, שהייתה כעת בתחומי ל[[לטיניתהרפובליקה הפולנית השנייה|המדינה הפולנית החדשה]] וחוקראך בנושאיתושבי השפההוסיפו והתרבות שללסבול מ[[יווןמלחמת העתיקהפולין-אוקראינה]] ו[[רומאהמלחמה העתיקההפולנית-סובייטית]]. בשנת [[19511918]] מונההחל ל[[רקטור]]את המוסד להשכלה גבוההלימודיו ב[[ורשה|וורשהגימנסיה]] הפולנית המקומית, וכ[[פרופסור]]ועסק במתן שיעורים פרטיים כדי לתמוך ללימודיםבפרנסת קלאסייםהמשפחה.
ב-[[1925]], כשהיה בן 19, נסע לעיר [[לבוב]] ללמוד [[לימודים קלאסיים]]: ב-[[1930]] קיבל תואר מגיסטר מ[[אוניברסיטת לבוב]], וב-[[1931]] תואר [[דוקטור]] מ[[האוניברסיטה היגלונית]] שב[[קרקוב]].
לאחר סיום לימודיו קיבל ב-1931 משרת מורה ללימודים קלאסיים בגימנסיה העירונית בעיר [[קאלוש|קאלוּש]]. באוגוסט [[1932]] נישא לתיאודורה (דוזיה) לבית קוֹרמן.
בגיל 32 חיבר ספר ללימוד לטינית בסיסית לתלמידי תיכון ואוניברסיטה. לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[פולין במלחמת העולם השנייה|כיבוש פולין על ידי ברית המועצות]] ב-[[1939]] המשיך לעבוד כמורה בקאלוש תחת השלטון הסובייטי. בתחילת [[שנות ה-40]] ברח עם אשתו מזרחה ל[[ברית המועצות]] האסיאתית, ל[[טורקמניסטן הסובייטית|טורקמניסטן]]; ב[[שואת יהודי פולין|שואה]] נספו הוריו ובני משפחתו. לאחר המלחמה [[רפטריאציה|חזר]] ל[[פולין הקומוניסטית|פולין]], ל[[ביטום]] ([[1946]]) שם לימד את [[שארית הפליטה|הניצולים היהודים]]. אחר כך שימש כמורה ל[[לטינית]] וחוקר השפה והתרבות של [[יוון העתיקה|יוון]] ו[[רומא העתיקה|רומא]]. בשנת [[1951]] מונה ל[[פרופסור]] ל[[פדגוגיה]] בבית הספר לחינוך של [[אוניברסיטת ורשה]] ול[[רקטור]]{{מקור}} המוסד, ושימש בתפקיד זה עד [[1956]].
 
בשנת [[1957]] [[עליית גומולקה|עלה פרופ' שפיגל ל[[ישראללישראל]] עם אשתו, תיאודורהוהתיישב (דוזיה)ב[[ירושלים]]. הואזמן החלקצר לעבודלאחר עלייתו קיבל אותו כ[[ספרןאלכסנדר פוקס]] ב{{ה|אוניברסיטהמ[[האוניברסיטה העברית}} בבירושלים]] (היסטוריון של יוון העתיקה, יליד פולין) לעבודה כ[[ירושליםספרן]] בספרייה לפילוסופיה ולימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית, ותוךוכעבור מספר שנים הפךהתמנה לראששפיגל לפרופסור וכיהן כראש החוג ללימודים קלאסיים ([[1970]]-[[1974|74]]). פרש כ[[פרופסור אמריטוס]].
בנוסף לכתיבתו בפולנית בראשית דרכו האקדמית ([[ספר לימוד|ספרי לימוד]] השפה ה[[לטינית]] ומספר עבודות בתחום חקר [[ספרות יוון העתיקה|הספרות היוונית]]), כתב שפיגל ופרסם בארץ למעלה מ-30 תרגומים, ספרי מחקר והגות בתחומי התמחותו.▼
 
▲בנוסף לכתיבתו בפולנית בראשית דרכו האקדמית ([[ספר לימוד|ספרי לימוד]] השפה ה[[לטינית]] ומספר עבודות בתחום חקר [[ספרות יוון העתיקה|הספרות היוונית]]), כתב שפיגל כתב ופרסם בארץבישראל למעלה מ-30 תרגומים, ספרי מחקר והגות בתחומי התמחותו.
על הישגיו בחקר הספרות הקלאסית ובתרגומה לעברית זכה נתן שפיגל ב[[פרס ישראל]] לשנת [[1990]].
 
על הישגיו בחקר הספרות הקלאסית ובתרגומה לעברית זכה שפיגל ב[[פרס ישראל]] לשנת [[1990]]. בהחלטת השופטים נכתב בין היתר כי "אין היום בישראל, ולא היה, איש שהעשיר את מדף הספרים של הקורא העברי במספר כה רב של ספרים פופולאריים, שנכתבו תוך שליטה מלאה במקורות העולם היווני-הרומי."
נפטר בשנת [[1995]], בן 90.
 
נתן שפיגל נפטר בירושלים בשנת [[1995]], שבועות מספר בטרם מלאת לו 90. נקבר ב[[הר המנוחות]].{{ש}}
==מספריו==
[[ארכיון|ארכיונו]] שמור ב{{ה|ספרייה הלאומית}}.
* '''מילון לטיני-עברי''', יחד עם [[דבורה גילולה]]. ירושלים, האוניברסיטה העברית - הפקולטה למדעי הרוח, החוג ללימודים קלאסיים, תשל"ה.▼
* '''דקדוק רומי'''. ירושלים, האוניברסיטה העברית - הפקולטה למדעי הרוח, החוג ללימודים קלאסיים, תשכ"ח.▼
*'''תורת הפיוט ל[[אריסטו]]: מימסיס וקתרסיס''', [[מוסד ביאליק]], 1971.
*'''[[סנקה]], האיש ומשנתו''', מוסד ביאליק, 1974.
*'''[[סוקרטס]], חייו ומשנתו''', [[הוצאת מאגנס]], 1980.▼
*'''[[מארקוס אורליוס]]: קיסר ופילוסוף''', הוצאת מאגנס, 1980.▼
*'''[[קיקרו]]: מדינאי, נואם, סופר, הוגה-דעות''', הוצאת [[אקדמון]], 1981.▼
*'''[[אפיקורוס]]: האיש ומשנתו''', הוצאת מאגנס, תשמ"ב.▼
*'''תולדות הספקנות העתיקה''', מוסד ביאליק והוצאת אקדמון, תשמ"ג 1982.▼
*'''[[הוראטיוס]]: האיש ויצירתו''', הוצאת מאגנס, תשמ"ד.▼
*'''מלחמה ושלום בספרות היוונית העתיקה''', הוצאת מאגנס, 1986.
*'''[[הומרוס]]''', הוצאת מאגנס, 1989.▼
*'''שביל הזהב: שיחות וזיכרונות''', הוצאת מאגנס, 1990.▼
*'''מלים מספרות: מבחר מונחים וגלגולם בתרבות האנושית''', הוצאת מאגנס, 1992.▼
*'''תולדות הטרגדיה היוונית''', הוצאת מאגנס, 1992.
*'''אמנות השכנוע - הנואם וקהלו''', הוצאת מאגנס, 1993.▼
 
==ספריו==
לקראת סיום עבודתו על ספרו האחרון "עוד סיפורי מלים", בספטמבר [[1995]], נפטר פרופ' שפיגל. הספר הושלם על ידי עורכת הספר ובית ההוצאה לאור.
* '''לטינית למתחילים: LUDUS LATINO-HEBRAICUS''', ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים – הפקולטה למדעי הרוח – החוג ללִמודים קלאסיים, תשכ"ד.
* נ. שפיגל, [[דבורה גילולה|ד[בורה] גילולה]], '''מלון לטיני-עברי: ל -Elementa ול-Litterae Latinae''', ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים – הפקולטה למדעי הרוח – החוג ללימודים קלאסיים, תשכ"ז.
▲* '''מילוןELEMENTA לטיני-עבריLATINA: לטינית למתחילים''', יחד עם [[דבורה גילולה]]. ירושלים,: האוניברסיטה העברית -בירושלים – הפקולטה למדעי הרוח, – החוג ללימודים קלאסיים, תשלתשכ"הז.
▲* '''דקדוק רומי'''., ירושלים,: האוניברסיטה העברית -בירושלים – הפקולטה למדעי הרוח, – החוג ללימודים קלאסיים, תשכ"ח. (ספרון תמצית: "עיקרי הדקדוק הרומי", תשל"ב)
* '''תורת הפיוט ל[[אריסטו]]: מימסיס וקאתארסיס''', ירושלים: [[מוסד ביאליק]], תשל"ב 1971.{{הערה|{{דבר|ד"ר [[דוד רוקח]]|בקרת הביקורת: על "תורת הפיוט" לאריסטו|1972/02/25|02400}} (ביקורת על ביקורתו של [[מנחם ברינקר]] על הספר).}}
* '''[[סנקה]], האיש ומשנתו''', ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ד 1973.{{הערה|{{דבר|יוסף פרוינד|תורת מוסר ואישיות פגומה|1974/08/23|02100}}.}}
▲* '''[[סוקרטססוקראטס]],: חייו ומשנתו''', [[ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס]], 1980תש"ם 1979.
▲* '''[[מארקוס אורליוס]]: קיסר ופילוסוף''', ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1980תש"ם.
▲* '''[[קיקרו]]: מדינאי, נואם, סופר, הוגה-דעות''', הוצאתירושלים: [[אקדמון]], תשמ"א 1981.
▲* '''[[אפיקורוס]]: האיש ומשנתו''', ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ב.
* '''תולדות הטראגדיה היוונית''', ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס ('פרסומי הר הצופים'), תשמ"ב 1982.{{הערה|ביקורת: {{מעריב|אברהם שלווין|שלושת הגדולים של הטרגדיה היוונית|1982/10/15|02700}}.}}
▲* '''תולדות הספקנות העתיקה''', ירושלים: מוסד ביאליק והוצאת אקדמוןואקדמון, תשמ"ג 1982.
▲* '''[[הוראטיוס]]: האיש ויצירתו''', ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ד.
* '''תולדות האתיקה העתיקה''', ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס ('פרסומי הר הצופים'), תשמ"ה.{{הערה|ביקורת: {{מעריב|אברהם שלוין|מוסר לכל|1985/11/08|03107}}.}}
* '''מלחמה ושלום בספרות היוונית העתיקה''', ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס ('פרסומי הר הצופים'), תשמ"ו 1986.{{הערה|ביקורת: {{מעריב|דורון מנדלס|מלחמה ושלום במבט לאחור|1986/05/16|02502}}.}} (הופיע בתרגומים לאנגלית ולרוסית, 1990)
▲* '''[[הומרוס]]''', ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1989תשמ"ט.
* '''שביל הזהב: שיחות וזיכרונות''', ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תש"ן. (הופיע בתרגום לפולנית: ''Zloty srodek:‎ rozmowy i wspomnienia'', בהוצאת המרכז לתרבות יהודית בקז'ימייז', קרקוב, 1992)
▲* '''מליםמִלים מספרות: מבחר מונחים וגלגולם בתרבות האנושית''', ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1992תשנ"ב. (מהדורה ב: תשנ"ב 1992; מהדורה ג: תשנ"ג 1992)
▲* '''אמנות השכנוע -– הנואם וקהלו''', ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס ('פרסומי הר הצופים'), 1993תשנ"ג.
* '''חכמת יוון: באנקדוטה, בפתגם ובבדיחה''', ירושלים: [[הוצאת כרמל|כרמל]], תשנ"ד 1994.
* '''עוד סיפורי מִלים'''; עריכה: אהובה סתיו; איורים, עיצוב ועטיפה: [[נעם נדב]], ירושלים: כרמל, תשנ"ט 1999. (שפיגל נפטר לקראת סיום העבודה על הספר, והוא הושלם על ידי העורכת ובית ההוצאה לאור)
 
===עריכה והשתתפות===
==מתרגומיו==
* יוסף מודז'ייבסקי<!-- Joseph Modrzejewski -->, '''אלכסנדר מוקדון'''; הקדמה: [[אלכסנדר פוקס]]; עברית: [[בן-ציון תומר]]; ערך והוסיף הערות: נ' שפיגל, תל אביב: הדר ('ספרי מופת להיסטוריה'), תשכ"א.
* [[ברוך שפינוזה]], '''מאמר על תיקון השכל''', הוצאת מאגנס, תשל"ג.
* נתן שפיגל (ערך והוסיף הערות), '''תקופת הגראקכים: לאור המקורות''', האוניברסיטה העברית בירושלים – הפקולטה למדעי הרוח – החוג ללימודים קלאסיים, תשל"א.
* [[פלוטינוס]], '''אנאדות''', 1981-1978. על תרגום זה זכה ב[[פרס טשרניחובסקי]].
* [[ברוך שפינוזה]], '''[[מאמר מדיני]]'''; תירגמוֹ והוסיף הערות: [[חיים וירשובסקי|ח[יים] וירשובסקי]]; הוסיף מבוא ומפתחות: נתן שפיגל, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ב.
 
===תרגום===
* [[ברוך שפינוזה]], '''[[מאמר על תיקון השכל]]'''; תרגם מרומית: נתן שפיגל; ערך, הקדים מבוא והוסיף הערות: [[יוסף בן-שלמה]], ירושלים: [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס]], תשל"ג.
* [[פלוטינוס]], '''אנאדות'''; תרגם מיוונית והוסיף מבוא והערות: נתן שפיגל, 2 כרכים, ירושלים: מוסד ביאליק ('ספרי מופת מספרות העולם'), 1978–1981. (התוכן: כרך א: מבוא; [[פורפיריוס]]; אנאדות א–ג. כרך ב: אנאדות ד–ו) (תרגום שלוש האנאדות הראשונות (כרך א) זיכה אותו ב[[פרס טשרניחובסקי|פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת]])
* '''האסתטיקה לפלוטינוס'''; בעריכת [[טוביה ריבנר]]; תרגום, הערות ומבוא: נתן שפיגל, תל אביב: [[ספרית הפועלים]] ('טעמים: מבחר כתבי-מופת באסתטיקה'), תשמ"ז 1987.
* '''אודיסאוס והסירנות וסיפורים יוונים אחרים''', ירושלים: כרמל, תשנ"ה 1995.
 
==פרסים==
* [[1981]] – [[פרס טשרניחובסקי|פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת]], מדור תרגום דברי מדע, על תרגומו לשלוש האנאדות הראשונות של [[פלוטינוס]].
* תש"ן-1990 – [[פרס ישראל]] במדעי הרוח, על הישגיו בחקר הספרות הקלאסית ובתרגומה לעברית.
 
==לקריאה נוספת==
<div class="mw-content-ltr">
* 'Spiegel, Nathan,' in: ''Men of Achievement'', 15th ed., 93-94, Taylor & Francis, p. 743.
* 'Nathan Spiegel (1905-1995),' ''Scripta Classica Israelica'' 15 (1996), 312. (נקרולוג)
</div>
 
▲* נתן שפיגל, '''שביל הזהב: שיחות וזיכרונות''', ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1990תש"ן.
* [[יורם ברונובסקי]], 'על נתן שפיגל', בתוך: נתן שפיגל, '''עוד סיפורי מִלים'''; עריכה: אהובה סתיו, ירושלים: כרמל, תשנ"ט 1999, עמ' 7–9.
* 'נתן שפיגל', בתוך: [[מנדל שרל]], '''מצבה: הספדים''', קיבוץ דליה: מערכת, 2002, עמ' 139–145. (הכותב הוא ידידו)
 
==קישורים חיצוניים==
 
מפרי עטו:
* 'צלילי בית...', בתוך: [[מרדכי אמיתי]] (עורך ומלביה"ד), '''קהילת רוהאטין והסביבה: עיר בחייה ובכליונה''', תל אביב: ארגון יוצאי רוהאטין בישראל, 1962, עמ' 121–123 ({{ספרי יזכור||רוהאטין|1847}}, תמונות 125–127) (זיכרונות מראשית דרכו)
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:שפיגל, נתן}}
שורה 47 ⟵ 84:
[[קטגוריה:זוכי פרס ישראל למדעי הרוח]]
[[קטגוריה:זוכי פרס טשרניחובסקי]]
[[קטגוריה:עולים בשנות ה-50 של המאה ה-20‏ ]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:יהודים פולנים]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/נתן_שפיגל"