היסטוריה צבאית של קנדה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 164:
{{ערך מורחב|המלחמה הקרה}}
זמן קצר לאחר תום מלחמת העולם השנייה החלה המלחמה הקרה. תחילתה הרשמית של המלחמה הקרה מיוחסת לעריקתו של פקיד ה[[צופן]] בשגרירות [[ברית המועצות]] ב[[אוטווה]], [[איגור גוזנקו]] בשנת 1945.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=msaESCg9lgAC&pg=PA15&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Amy Knight (2007). How the Cold War Began. Basic Books. p. 15.]}} אירוע זה היה הראשון שהוביל להקמתו של פרויקט PROFUNC, פרויקט סודי ביותר של ממשלת קנדה, שמטרתו הייתה זיהוי ומעצר של אוהדי הקומוניזם בתקופות השיא של המלחמה הקרה.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=4NmjeHDAyjMC&pg=PA142&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Franca Iacovetta; Roberto Perin; Angelo Principe (2000). Enemies within: Italian and other internees in Canada and abroad. University of Toronto Press. p. 142.]}} כחברה מייסדת של ברית [[נאט"ו]] וכחתומה על ברית [[פיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה]] (NORAD), הייתה קנדה מחויבת לבריתות כנגד הגוש הקומוניסטי.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=PXdDze0yxwwC&pg=PA214&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Robert Bothwell (2007). Alliance and illusion: Canada and the world, 1945–1984. UBC Press. p. 214.]}} כוחות צבאיים קנדים היו מוצבים ב[[גרמניה]] במשך כל שנות המלחמה הקרה וקנדה הייתה שותפה לאמריקנים בהקמת מערכות הגנה כנגד מתקפה סובייטית אפשרית כמו "קו ההגנה המוקדמת מרחוק" (Distant Early Warning Line – DEW-Line). כמייצגי מעצמת ביניים, מכתיבי המדיניות הקנדית יכלו לבצע מעט מאוד פעולות צבאיות עצמאיות וכך אומצה מדיניות רב-צדדית ככול שיכלו כוחותיה הצבאיים של קנדה לתרום במסגרת פעילות קואליציה רחבה יותר. מדיניות זו הובילה את קנדה להימנע מהשתתפות בכמה מלחמות שבהן לקחו חלק בעלות ברית קרובות שלה, הבולטות שבהן הן [[מלחמת וייטנאם]] ו[[מלחמת עיראק]], למרות שקנדה הושיטה סיוע עקיף ואזרחים קנדים שירתו בצבאות זרים בשתי מלחמות אלה.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=sXDba-2TaNIC&pg=PR8&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Fred Gaffen (1995). Cross-border warriors: Canadians in American forces, Americans in Canadian forces: from the Civil War to the Gulf. Dundurn Press. p. 8.]}}{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=xkQE6rJl5sEC&pg=PA74&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Rodney P. Carlisle (2007). Iraq War. Infobase Publishing. p. 74.]}}
===כוחות ההגנההכוחות של קנדההקנדיים באירופה ===
קנדה החזיקה בריגדת חיל רגלים ממוכנת ב[[גרמניה המערבית]] החל משנות החמישים ועד לסוף שנות השמונים כחלק ממחויבותייה לנאט"ו.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=E2ReYRiHmMQC&pg=PA190&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Bernd Horn; Tony Balasevicius (2007). Casting light on the shadows: Canadian perspectives on special operations forces. Dundurn Press. p. 190.]}} בריגדה זו הייתה בסדר כוחות מלא רוב הזמן וצוידה בכלי הרכב ובכלי הנשק החדישים ביותר של כוחותהכוחות ההגנה של קנדההקנדיים מתוך כוונה שהיא אמורה להיות בכוננות מלאה למעבר למצב חירום במקרה של פלישת צבאות [[ברית ורשה]] למערב. חיל האוויר המלכותי הקנדי הקים את "דיוויזיית האוויר הראשונה" (No. 1 Air Division) בראשית שנות החמישים כדי למלא אחר התחייבויותיה של קנדה להגנת אירופה.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=ge9zrxDGSFkC&pg=PA126&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Peter Pigott (2002). Wings across Canada: an illustrated history of Canadian aviation. Dundurn Press. p. 126.]}}
===מלחמת קוריאה===
[[קובץ:USS BUCK ammo transfer to HMCS HAIDA off Korea.jpg|ממוזער|300px|העברת תחמושת מספינת הצי האמריקני לספינת הצי המלכותי הקנדי - מלחמת קוריאה, 9 ביוני 1953]]
שורה 174:
 
===איחוד כוחות ההגנה===
ב-[[1964]] החליטה ממשלת קנדה למזג את [[צבא קנדה]], את [[הצי המלכותי הקנדי]] ואת [[חיל האוויר המלכותי הקנדי]] לפיקוד מאוחד שנקרא [[כוחותהכוחות ההגנה של קנדההקנדיים]]. המטרה באיחוד זה הייתה חיסכון בעלויות והגדלת היעילות המבצעית.{{הערה|שם=דגלס|1=[http://books.google.co.il/books?id=MCnY_VN9AjIC&pg=PA84&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Douglas J. Murray; Paul R. Viotti (1994). The defense policies of nations: a comparative study. JHU Press. p. 84.]}} שר ההגנה פול הלייר (Paul Hellyer) טען ב-[[1966]] ש"המיזוג... ייצור גמישות שתאפשר לקנדה לאפשר בצורה האפקטיבית ביותר את קיומן של הדרישות הצבאיות בעתיד. כמו כן המיזוג ייצב את קנדה כמנהיגה לא מוטלת בספק בשדה הארגון הצבאי. ב-[[1 בפברואר]] [[1968]] הושלם האיחוד.{{הערה|שם=דגלס}}
===משבר אוקטובר===
[[משבר אוקטובר]] היה סדרה של אירועים שאירעו כתוצאה מחטיפתם של פקידי ממשלה על ידי חברי [[החזית לשחרור קוויבק]] (FLQ) במהלך חודש אוקטובר [[1970]] במחוז [[קוויבק]], בעיקר באזור המטרופולין של [[מונטריאול]]. במהלך משבר הטרור ראש ממשלת קנדה [[פייר טרודו]] נשאל כיצד הוא מתכוון לפתור את המשבר והוא השיב "רק תראו אותי" ("Just watch me"), היה זה משפט שנחקק עמוקות באתוס הקנדי.{{הערה|1=[http://www.cbc.ca/archives/categories/politics/civil-unrest/the-october-crisis-civil-liberties-suspended/just-watch-me.html ראיון טלוויזיה עם טרודו ברשת CBC ב-13 באוקטובר 1970]}} שלושה ימים מאוחר יותר, ב-[[16 באוקטובר]], הגיעו האירועים לשיא, כאשר הוצא צו לנקיטת צעדי חירום צבאיים בעתות שלום בפעם היחידה בהיסטוריה של קנדה.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=VYgTaGwa4nsC&pg=PA287&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Reingard M. Nischik (2008). History of literature in Canada: English-Canadian and French-Canadian. Camden House. p. 287.]}} על פי הצו הוצבו 12,500 חיילים בכל רחבי קוויבק שמתוכם 7500 הוצבו באזור מונטריאול.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=z7E-j1UWuOMC&pg=PA366&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false J. L. Granatstein (2011). Canada's Army: Waging War and Keeping the Peace. University of Toronto Press. p. 366.]}}
שורה 185:
===מלחמת המפרץ===
{{ערך מורחב|מלחמת המפרץ}}
קנדה הייתה אחת המדינות הראשונות לגנות את הפלישה העיראקית ל[[כווית]] והיא הסכימה במהירות להצטרף לקואליציה הבינלאומית בהנהגת [[ארצות הברית]]. באוגוסט [[1990]] התחייב ראש ממשלת קנדה [[בריאן מלרוני]] שכוחותשהכוחות ההגנה של קנדההקנדיים ישלחו כוח משימה ימי.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=pDFFeppU93MC&pg=PA13&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Michael L. Hadley; Robert Neil Huebert; Fred W. Crickard (1996). A nation's navy: in quest of Canadian naval identity. McGill-Queen's Press (MQUP). p. 13.]}} שתי משחתות וספינת אספקה של [[הצי המלכותי הקנדי]] הצטרפו לכוח האמנעה הימי. כוח המשימה הקנדי הוביל את כוח הלוגיסטיקה הימי ב[[המפרץ הפרסי|מפרץ הפרסי]]. ספינה רביעית הגיעו לזירה לאחר שהסתיימו פעולות האיבה והייתה הספינה הראשונה מכוחות הקואליציה שביקרה בכווית.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=hEUhrYvbdn4C&pg=PA253&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Jean H. Morin; Richard Howard Gimblett (1997). Operation Friction, 1990–1991: the Canadian forces in the Persian Gulf. Dundurn Press. p. 253.]}}
 
בעקבות הסכמת [[האו"ם]] לשימוש בכוח כנגד [[עיראק]], שלחו הכוחות הקנדים טייסת של מטוסי הורנט CF-18 ומסוקי סיקורסקי CH-124 סי-קינג עם צוות קרקע, יחד עם בית חולים שדה כדי שיטפל בנפגעים מקרב כוחות הקרקע.{{הערה|1=[http://www.forces.gc.ca/en/news/article.page?doc=canada-and-multilateral-operations-in-support-of-peace-and-stability/hnlhlxfi "Canada and Multilateral Operations in Support of Peace and Stability". National Defence. 2010.]}} כאשר החלה המערכה באוויר, מטוסי ההורנט הקנדים השתלבו בכוחות הקואליציה וביצעו משימות לכיסוי אווירי ותקיפת מטרות קרקעיות. הייתה זו הפעם הראשונה מאז מלחמת קוריאה שכוחות צבאיים קנדים השתתפו בפעולות קרביות התקפיות.{{הערה|שם=מורין|1=[http://books.google.co.il/books?id=hEUhrYvbdn4C&pg=PA168&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Jean H. Morin; Richard Howard Gimblett (1997). Operation Friction, 1990–1991: the Canadian forces in the Persian Gulf. Dundurn Press. pp. 168–170.]}}
שורה 195:
===מלחמת האזרחים בסומליה===
{{ערך מורחב|מלחמת האזרחים בסומליה}}
במהלך [[מלחמת האזרחים בסומליה]] התחייב ראש ממשלת קנדה בריאן מלרוני שארצו תשלח כוחות לכוחות האו"ם ב[[סומליה]] (United Nations Operation in Somalia I – UNOSOM I) לאחר החלטת [[מועצת הביטחון]] של האו"ם מס 751.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=Il8uF1FX7J4C&pg=PA120&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Kim Richard Nossal (2002). Diplomatic Departures: Conservative Era in Canadian Foreign Policy. UBC Press. p. 120.]}} כוח או"ם זה היה החלק הראשון במאמציו של הארגון לספק סיוע ביטחוני והומניטארי בסומליה ולשמור על הפסקות האש שהושגו בתיווכו.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=wwb3rCcnvpUC&pg=PA68&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Nina M. Serafino (2005). Peacekeeping and related stability operations. Nova Publishers. p. 68.]}} כוחות קנדים השתתפו יחד עם כוחות אמריקנים במבצע "השבת התקווה" ( Operation Restore Hope). במאי [[1993]] המבצע עבר להיות תחת פיקוד האו"ם ששמו שונה ל- UNOSOM II.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=8Tnoj2QxT4oC&pg=PA109&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Ken Rutherford (2008). Humanitarianism under fire: the US and UN intervention in Somalia. Kumarian Press. p. 109.]}} בשלביו האחרונים הפך המבצע לאסון פוליטי מבחינתם של כוחותהכוחות ההגנה הקנדיםהקנדיים.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=eHe9h45lyQoC&pg=PA170&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Grant Dawson (2007). "Here is hell": Canada's engagement in Somalia. UBC Press. p. 170.]}} במהלך המבצע אירע מקרה בו עינו חיילים קנדים נער סומלי עד למותו, מה שכונה "פרשת סומליה" ( Somalia Affair).{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=Kc6K0T58yMsC&pg=PA4&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Sherene Razack (2004). Dark threats and white knights: the Somalia Affair, peacekeeping, and the new imperialism. University of Toronto Press. p. 4.]}} בעקבות התקרית יחידת העילית, הרגימנט הקנדי המוטס ( Canadian Airborne Regiment ), פורקה ונגרם נזק רב לשמם הטוב של כוחותהכוחות ההגנההקנדיים בדעת הקהל בקנדה.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=MP0R0MeC5zMC&pg=PA397&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Howard Coombs (2008). The Insubordinate and the Noncompliant: Case Studies of Canadian Mutiny and Disobedience, 1920 to Present. Dundurn Press. p. 397.]}}
 
===השיטפון בנהר האדום===
השיטפון בנהר האדום בשנת [[1997]] היה הקשה ביותר מאז [[1826]] והשפיע על [[דקוטה הצפונית]] ועל [[מניטובה]]. מצב חירום הוכרז באזורי ההצפה. במהלך מה שכונה "ההצפה של המאה", מעל 8500 חיילים נשלחו למניטובה לסייע בפעולות פינוי, בניית סכרים ובמאמצים אחרים כנגד השיטפון.{{הערה|1=[http://www.cbc.ca/archives/categories/environment/extreme-weather/red-river-rising-manitoba-floods/canadian-military-to-the-rescue.html "Canadian military rush to Manitoba flood zone". CBC.]}} המבצע גרם להעלאת יחסי הציבור של כוחותהכוחות ההגנההקנדיים וכאשר עברה שיירה צבאית ברחובות [[ויניפג]] עמדו אזרחים ברחובות והריעו להם.
===סופת השלגים בצפון אמריקה===
בשנת [[1998]] התקיים מבצע נרחב לסיוע אזרחי בעקבות סופת שלג שהייתה למעשה רצף של סופות שנעו על רצועה צרה יחסית שהשתרעה בין מזרח [[אונטריו]], המשך בצפון [[קוויבק]] וב[[נובה סקוטיה]] ועד לאזורים שמצפון ל[[ניו יורק]] ומרכז [[מיין]] שבארצות הברית. התנועה בכבישים הייתה בלתי אפשרית עקב שלגים או עצים שקרסו, קווי חשמל נותקו וכוסו בשכבה עבה של קרח ורכבי חירום בקושי הצליחו להגיע ממקום למקום. ב-[[7 בינואר]], מחוזות [[ניו ברנזוויק]], אונטריו וקוויבק ביקשו את סיועם של כוחותהכוחות ההגנה של קנדההקנדיים ומבצע הסיוע החל ב-[[8 בינואר]] כש-16,000 חיילים הועסקו בו.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=E3K0Sn7d1ZYC&pg=PA192&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Penny Draper (2011). Ice Storm. Coteau Books. p. 192.]}} הייתה זו משימת הסיוע בעקבות אסון טבע הגדולה ביותר שבוצעה על אדמת קנדה מבחינת כמות כוח האדם שלה והגדולה בכלל מאז מלחמת קוריאה.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=yISaAAAAIAAJ&pg=PA39&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false James F. Miskel (2008). Disaster Response and Homeland Security: What Works, What Doesn't. Stanford University Press. p. 39.]}}
 
==המאה ה-21==
שורה 206:
===מלחמת אפגניסטן===
{{ערך מורחב|מלחמת אפגניסטן (2001-)}}
קנדה הצטרפה לקואליציה הבינלאומית ב[[מלחמת אפגניסטן (2001-)|מלחמת אפגניסטן]] ב-[[2001]]. המלחמה פרצה בעקבות [[פיגועי 11 בספטמבר]] ומטרתה הייתה למגר את משטר ה[[טליבאן]] ולחסל את ארגון [[אל-קאעידה]]. קנדה שלחה כוחות מיוחדים וכוחות קרקע שייקחו חלק במלחמה. במלחמה זו קבע [[צלף (ירי)|צלף]] קנדי שיא עולמי להרג ממרחק.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=-mkh931pIugC&pg=PA324&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Martin Pegler (2006). Out of Nowhere: A History of the Military Sniper. Osprey Publishing. p. 324.]}} בראשית [[2003]] התנהל ויכוח ציבורי ובעקבותיו דיון משפטי על אחריותם של חיילי צבא קנדה על עינויים שעברו שבויי טליבאן.{{הערה|1=[http://www.cbc.ca/news/canada/mp-says-u-s-treatment-of-afghan-prisoners-coming-back-to-haunt-it-1.373507 "MP says U.S. treatment of Afghan prisoners coming back to haunt it". CBC. March 24, 2003.]}} ב-[[17 במאי]] [[2005]] הייתה קפטן ניקולה גודרד (Nichola Goddard) האישה הראשונה בכוחות ההגנה של קנדההקנדיים שנפלה בפעולה קרבית.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=wwjgergxUB8C&pg=PA41&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Saskatoon Women's Calendar Collective. Her story: the Canadian women's calendar. Coteau Books. p. 41.]}} אחד הקרבות הראויים ביותר לציון עד כה,שבהם השתתפו הכוחות הקנדים באפגניסטן, הוא הקרב השני בנפת פנג'וואי (Panjwayi) שבמחוז קנדהאר ביולי [[2006]]. בסוף אותה שנה נבחר "החייל הקנדי" כאיש השנה של העיתונות הקנדית בשל המלחמה באפגניסטן.{{הערה|1=[http://www.cbc.ca/news/canada/canadian-soldier-voted-2006-newsmaker-1.579620 CBCnews Dec 25, 2006]}} ב-[[27 בנובמבר]] [[2010]] ביצע הגדוד הראשון של הרגימנט ה-22 את הפעולות הקרביות האחרונות ב[[קנדהאר]] לפני פינוי הכוחות הקנדים מאפגניסטן.{{הערה|1=[http://www.cbc.ca/news/world/canadian-troops-mark-final-combat-rotation-1.938891 "Canadian troops mark final combat rotation". CBC. November 27, 2010. ]}} ביולי [[2011]] נשלחה קבוצה קטנה מכוחות ההגנה שלמהכוחות קנדההקנדיים להשתתף במשלחת אימון של נאט"ו שתכשיר את הצבא ואת המשטרה של אפגניסטן והיא אמורה להישאר שם עד [[2014]].{{הערה|1=[http://www.international.gc.ca/media/aff/news-communiques/2010/364.aspx Foreign Affairs, Trade and Development Canada]}}
 
===שריפות היער בקולומביה הבריטית===
שורה 212:
===מלחמת עיראק===
{{ערך מורחב|מלחמת עיראק}}
[[מלחמת עיראק]] החלה בפלישה ל[[עיראק]] ב-[[20 במרץ]] [[2003]]. ממשלת קנדה לא הכריזה בשום זמן מלחמה על עיראק. אף על פי כן, השתתפותה של קנדה במלחמה ויחסיה עם [[ארצות הברית]] הוגדרו מחדש בנקודות זמן שונות במהלך המלחמה.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=EiHkgmCcxicC&pg=PA108&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Patrick Lennox (2009). At home and abroad: the Canada-US relationship and Canada's place in the world. UBC Press. p. 108.]}} כוחותהכוחות ההגנה של קנדההקנדיים היו מעורבים במשימות ליווי ספינות והרחיבו את היקף השתתפותם בכוח המשימה ללוחמה ב[[שוד ימי לחופי סומליה|שוד הימי לחופי סומליה]] כדי לשחרר ממשימה זו כוחות אמריקניים.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=t-5_UiZzeEcC&pg=PA235&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Frank P. Harvey (2004). Smoke and mirrors: globalized terrorism and the illusion of multilateral security. University of Toronto Press. p. 235.]}} כמאה קצינים קנדים, שסופחו ליחידות אמריקניות, השתתפו בפלישה עצמה.{{הערה|1=[http://www.cbc.ca/news2/canadavotes/realitycheck/2008/10/our_own_voice_on_iraq.html Mark Gollom (October 9, 2008). "Our own voice on Iraq?". CBC.]}} מחאה נרחבת על ההשתתפות במלחמה ומחאה שכנגד הסעירו את קנדה{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=ESyG4mAgcRMC&pg=PA120&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Wayne S. Cox; Bruno Charbonneau (2010). Locating global order: American power and Canadian security after 9/11. UBC Press. p. 120.]}} ואנשי צבא ארצות הברית ביקשו מקלט בקנדה לאחר שערקו מהשירות כדי להימנע מלהישלח לעיראק.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=poxn9fRCXP8C&pg=PR16&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Peter Laufer; Norman Solomon (2006). Mission Rejected: U.S. Soldiers Who Say No to Iraq. Chelsea Green Publishing. p. 16.]}}
 
===מלחמת האזרחים בלוב===
שורה 223:
 
===תקציב===
[[חוקת קנדה]] מטילה את האחריות על הביטחון הלאומי באופן בלעדי על [[ממשלת קנדה]] ותקציב המדינה מוקצה למטרה זו. בשנת התקציב 2008-2009 סעיף הביטחון עמד על 18.9 מיליארד [[דולר קנדי]] שהם 1.4% מ[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]].{{הערה|1=[http://dspace.dsto.defence.gov.au/dspace/bitstream/1947/9994/1/DSTO-TN-0888%20PR.pdf "Science and Technology Support for National Security: An International Review". Defence Science and Technology Organisation. 2009.]}}{{הערה|1=[http://www.tbs-sct.gc.ca/rpp/2008-2009/inst/dnd/images/sec1f-table1-lg-eng.jpg Treasury Board of Canada Secretariat. "Departmental Planned Spending and Full-Time Equivalents". Queen's Printer.]}} תקציב רגיל זה הוגדל ב-2005 ב-12.5 מיליארד דולר קנדי במשך חמש שנים, בתוספת התחייבות להגדיל את כוח האדם הסדיר של כוחותהכוחות ההגנההקנדיים ב-5000 איש ואת כוחות המילואים ב-3000 איש באותה תקופה.{{הערה|1=[http://www.fin.gc.ca/budget05/pdf/speeche.pdf Department of Finance (2005). The Budget Speech 2005. Canada in the World. Queen's Printer. p. 20.]}} ב-2006 הוגדל התקציב ב-5.3 מיליארד דולר קנדי נוספים במשך חמש שנים לצורך תוספת של 13,000 חיילים בשירות סדיר ו-10,000 חיילים בשירות מילואים, בנוסף ל-17.1 מיליארד דולר קנדי לרכישת משאיות חדשות לצבא קנדה, מטוסי תובלה ומסוקים עבור חיל האוויר וספינות סיוע עבור הצי. ביולי 2010 הודיעה הממשלה על עסקת הרכש הגדולה ביותר בהיסטוריה של קנדה של 65 מטוסי [[F-35 לייטנינג II]] בשווי 9 מיליארד דולר קנדי.{{הערה|1=[http://www.bbc.co.uk/news/world-us-canada-10667633 "Row over Canada F-35 fighter jet order". BBC News. July 16, 2010.]}} קנדה היא אחת המדינות הבודדות שסייעה בפרויקט הפיתוח של ה-F-35 והיא השקיעה יותר מ-168 מיליון דולר קנדי בתוכנית.{{הערה|1=[http://www.vancouversun.com/business/Conservatives+purchase+fighter+jets/3286911/story.html Mike De Souza; David Pugliese (July 16, 2010). "Conservatives announce $9B purchase of military fighter jets". Vancouver Sun.]}} ב-2011 ההוצאה הצבאית של קנדה הסתכמה בכ-24.5 מיליארד דולר קנדי.{{הערה|1=[http://milexdata.sipri.org/result.php4 "Military expenditure of Canada". SIPRI.]}}
 
==משימות שמירת שלום==
שורה 232:
 
==ראו גם==
* [[הכוחות הקנדיים]]
* [[כוחות ההגנה של קנדה]]
* [[קנדה במלחמת העולם הראשונה]]