דיאמגנטיות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקנתי קישור אדום
שורה 1:
[[תמונה:Diamagnetic graphite levitation.jpg|200px|ממוזער|שמאל|הרחפה של גרפיט פירוליטי]]
'''[[דיאמגנטיות]]''' היא תכונה של [[חומר]] ליצור [[שדה מגנטי]] בכיוון מנוגד לכיוונו של שדה מגנטי חיצוני המופעל עליו.
 
תופעה זו היא תוצאה של שינויים בתנועה ה[[אורביטל]]ית של [[אלקטרון|האלקטרונים]]. תיאור מדויק של התופעה מתקבל ב[[מכניקת הקוונטים]] באמצעות [[אפקט זימן]].
שורה 8:
כל החומרים מראים תגובה דיאמגנטית בתגובה לשדה מגנטי [[השראה אלקטרומגנטית|מושרה]]; אולם עבור חומרים המראים צורה אחרת של מגנטיות (כגון [[פרומגנטיות]] או [[פאראמגנטיות]]), הדיאגמנטיות מתבטלת לחלוטין. חומרים שמפגינים רק, או לרוב, התנהגות דיאמגנטית מכונים חומרים דיאמגנטיים, או דיאמגנטים. חומרים שנחשבים כדיאמגנטיים הם אלה שנחשבים בדרך כלל על ידי לא-פיזיקאים בתור "לא מגנטיים", וכוללים [[מים]], [[DNA]], רוב התרכובות האורגניות כגון [[שמן]] ו[[פלסטיק]], ומתכות רבות כגון [[כספית]], [[זהב]] ו[[ביסמות]].
 
חומרים דיאמגנטיים הם בעלי [[פרמאביליות|פרמיאביליות מגנטית]] שבאופן יחסי קטנה מ-1, ולפיכך בעלי [[סוספטיביליות מגנטית]] שלילית, וכתוצאה מכך נדחים על ידי שדות מגנטיים. אולם, כיוון שדיאמגנטיות היא תכונה כה חלשה השפעותיה אינן נצפות בחיי היומיום.
 
לדוגמה, הסוספטיביליות המגנטית של חומר דיאמגנטי כגון מים היא {{SN|-9.05|-6}}. החומר בעל הדיאמגנטיות החזקה ביותר הוא [[ביסמות]], {{SN|-166|-6}}, למרות של[[גרפיט]] פירוליטי עשויה להיות סוספטיביליות של {{SN|-400|-6}} במישור אחד. למרות הכל, גודלם של ערכים אלו קטן מהמגנטיות שמפגינים פאראמגנטים ופרומגנטים. [[מוליכות-על|מוליכי-על]] עשויים להיחשב כבעלי דיאמגנטיות מושלמת (1-), כיוון שהם דוחים כל שדה מהפנים שלהם בעקבות [[אפקט מייסנר]].