מלחמת סיני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←הרקע לפרוץ המלחמה: חצי משפט |
|||
שורה 34:
בנוסף להידרדרות בביטחון האישי, בעיקר באזורי הספר, היה בישראל חשש כבד מפני התחדשות המלחמה בין המדינה הצעירה והענייה לבין מדינות ערב, שהתקשו להשלים עם התבוסה במלחמת 1948{{הערה|{{דבר||על הסיבוב השני|1949/10/27|00106}}}}.
בספטמבר 1955 חתמה מצרים על [[עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית]] עם [[צ'כוסלובקיה]] (בהשראת [[ברית המועצות]]). עסקה זו, אף על פי שתוארה כמסחרית בלבד, כללה כמויות גדולות של נשק חדיש, הצביעה על כוונת תוקפנות כלפי ישראל, ושינתה במובהק את מאזן הכוחות ב{{ה|מזרח התיכון}}. בעקבותיה חשה מצרים חזקה יותר מבחינה צבאית, והמשיכה את התעצמותה ברכישה של כוחות שריון, ים ואוויר. ב-[[24 באוקטובר]] [[1956]], כשבועיים לאחר [[מבצע שומרון]] - פעולת גמול נרחבת ב[[קלקיליה]], הוקם פיקוד צבאי ערבי משותף (מצרי-[[ירדן|ירדני]]-[[סוריה|סורי]]).
את המלחמה יזמו [[בריטניה]] [[צרפת]] וישראל. ההתעצמות הצבאית והגיבוי מ[[ירדן]] ו[[סוריה]] הביאו את [[מצרים]] בראשות [[גמאל עבד אל נאצר]], להכריז ב-[[26 ביולי]] 1956 על [[הלאמה|הלאמת]] חברת [[תעלת סואץ]]. חברה זו הייתה בשליטתן של [[בריטניה]] ו[[צרפת]], והן לא היו מוכנות לוותר על נכס בעל משמעות כלכלית רבה כל כך. מבחינת ישראל, הייתה המלחמה בעיקר תגובה לסגירת [[מיצרי טיראן]] על ידי מצרים בפני כלי שיט ישראליים, צעד שהביא את [[נמל]] [[אילת]] לשיתוק מוחלט. מטרה עיקרית נוספת הייתה השמדת בסיסי ה"[[פדאיון]]", כדי להפסיק את חדירתם לישראל, לאחר שפעולות הגמול נכשלו בכך.
| |||